לכולנו היו חלומות גדולים-קטנים והילדות המוקדמת, חלומות שנולדו בעיקבות ספרים סרטים, אגדות וטיולים, מתוך רצון לחקות אדם אהוב או מוערץ ואולי בעצם מן הצורך הליות ייחודי, שונה מהרוב. חלומות הילדות שלי היו מוזרים עבור ילדה קטנה ויחד עם זאת פשוטים בחלקם וכנראה שגם בלתי ניתנים להשגה בחלקם האחר. וכך חלמתי...

להיות מסוגלת לדבר ביותר מחמש שפות.

ללמוד יפנית ועם הזמן אף לעסוק בתרגום.

לטייל ביפן, בעיקר בטוקיו המודרנית וקיוטו המסורתית.

להגיע לפחות פעם אחת בחיי להונולולו, הוואי.

לגור כמה חודשים בעיר אירופאית גשומה, בדירה קטנה עם ספה ישנה, חתול שמן וקפה מעולה.

לכתוב ספר. לא משהו זול וממוסחר יתר על המידה, אלא שנון, סוחף ומשעשע.

להיות אמנית. לא מפורסמת במיוחד ובעלת אופי פלצני ומתנשא, אלא אומנית עירונית שקטה עם מוזרויות קטנות ואישיות ביותר.

לעצב את רוב הבגדים שאני לובשת, ולהתבלט בנוף האחיד באלגנטיות קלילה.

להיות מסוגלת לשיר ללא זיופים מחרישי אוזניים. לא לצרכי קריירה, אלא בעיקר כדי לא להפחיד את השכנים.

להיות מומחית בישולים ובעיקר קינוחים באווירה ביתית.

לבקר במויזאונים הגדולים והיפים ביותר בעולם.

לחיות במשך זמן מה על אי. לא בודד, חלילה. אבל בכול זאת אי כלשהו.

לראות ערפיליות צבעוניות מעברו השני של החלון.

כאלה חלומות ילדות היו לי.

כמובן שהם לא נוסחו במילים אלה ממש, אבל העיקר נשמר, והאמת שאת חלקם הקטנטן אני אולי אשיג מתישהו.

ואלו חלומות ילדות היו לכם?