אני כל כך שונאת אנשים שפוגעים באנשים שאני אוהבת.
אני כל כך שונאת דו פרצפיות וצביעות .
אני כל כך מצטערת שאין לי את האומץ הזה לבוא ולהגיד לאנשים כאלה שהם חרא, שהם פוגעים והורסים.
וכן, אפילו להעיף להם כאפה.
הדבר הכי נורא הוא שאנשים כאלה מתחברים לאנשים כמו חברה הכי טובה שלי, כמוני...
אנשים שמוכנים תמיד לסלוח ולשכוח.
אנשים שלא אוהבים כשלא מדברים איתם.
אנשים שלא אוהבים להרגיש רוח קרה מתנדפת לכיוון שלהם כל פעם שהעיניים שלהם נתקעות במישהו "מסווג"
אנשים שאחרי כזאת בגידה, מתפרקים.
מאבדים את עצמם לילה אחד ומתחילים לחפש מחדש ביום שאחרי.
למען האמת זה לא קרה לי.
אני לא כועסת ומתפרקת על משהו שעשו לי .
אני כועסת על משהו שעשו למישהי שאני אוהבת בהרבה יותר ממה שאני אוהבת את עצמי...
זה כרגיל אותו סיפור: חברות ממש טובות, חיוכים ותמונות וחוויות והכל נראה קסום. ו וזה נפלא. חברות שמתבססת על אהבה טהורה ואולי קצת עיוורת זה משהו נפלא. אני יודעת את זה מניסיון.
עד שסכין חדה נשלחה לגב של חברה שלי וחתכה לה את הלב. מילים גסות העלבות ודברי שקר כל כך מגעילים נכתבו עליה..מחשבות מזעזעות שאין מצב שחברות יחשבו אחת על השנייה. אחרי ההבנה, באה התפרקות, אחר כך באו המחשבות, התהיות אם זה נכון והירידות העצמיות, התיעצויות כמה שאלות, מסקנות והנה והיום באה גם ההשלמה. הכל מאחוריהן והיא נתנה לה עוד הזדמנות.
ואני קצת שמחה וקצת פוחדת.
אני שמחה כי היא אמרה שהיא שלמה עם זה, אני שמחה כי זאת באמת מי שהיא, אני שמחה כי גיליתי היום עוד יותר כמה שהיא מדהימה ואני שמחה כי היא שמחה.
אני מפחדת, כי אני לא בוטחת בחברה הזאת, אני יודעת ויכולה לראות את הפגיעה הבאה, ואני לא היחידה. אני לא יכולה לתאר את השבירה שחברה שלי תעבור.
ברור לי שאני אהיה שם בשבילה ולא אהיה היחידה שוב...אבל כאב הלב שלי עובד שעות נוספות כבר מעכשיו.
כי לא מגיע לה שום יחס שלילי
היא כזאת..
מלאך ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
