אז כמו הכותרת...... אפחד לא קורא, אז אם אין קוראים, אני חושבת לסגור אותו....אני מנסה לפרסם אותו כמה שיותר-אבל זה לא מצליח.........
פרק 5 קצר כי הייתי בטיול שנתי של יומיים.....
הפרק-
"לא אמרתי שאדבר-רק אמרתי שאפגוש אותך."
הייתי מכורבלת בתוך שמיכת צמר, ליד ריק שמחבק אותי חזק.
הפגישה התקיימה בחדר ההסבה, לא יכולתי לזוז מבלי לפגוע בדבר הקטן והמתוק הזה...שפשוט גדל בתוכי.
ריק קרא את המחשבה החמה הזאת, ושנינו חייכנו.
הוא שינה כיוון.
"אז ריק-למה שינינו מיקום?"שאל בנימה סקרנית...מזויפת כמובן.
ריק שלח לי מחשבה טלפתית, 'זה רק אני-או שהוא פשוט סתום עם בעיות ענקיות והזויות?!'.
התחלתי לצחקק, לא הצלחתי לעצור את זה.
שלחתי לו תשובה- 'זה לא רק אתה......'
המשכתי לצחוק, והוא התחיל להאדים..
'זה כל העולם' שלחתי לו המשך...
ריק החל להצטרף, ופשוט צחקנו וצחקנו בלי הפסקה.
"מה מצחיק?!?!" הוא התחיל לצעוק ולהתעצבן.
"משהו" אני וריק אמרנו ביחד, והמשכנו לצחוק בקולי קולות.
הוא יצא מהחדר.
המשכנו לצחוק. 'איך הוא לא הבין את זה?'
'אינלי מושג' דיברנו במחשבות טלפתיות.
"זה עוד לא נגמר!!" שמענו אותו צועק.
הרגשתי בעיטה קטנה בבטן וחיבקתי את ריק.
ריק נישק אותי.
פשוט שמחנו, אבל ידענו גם מה עומד לפנינו, אז ניצלנו כל רגע ביחד....
-
המשך בפרק הבאאם יהיה