נסיכה שלי,
מתגעגעת לקרוא לך ככה.
היה לי נורא חסר לכתוב לך אבל אני כרגיל דוחה את זה כל הזמן בגלל שאני לא נותנת לעצמי להיות שנייה לבד.
אני עושה את זה כי אני יודעת שברגע שאני אהיה לבד המחשבות עלייך ישר יתחילו ולא ייפסקו.
אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב לך כי אני מרגישה כזאת חרא של בן אדם שכבר אחרי חודש מאז הפרידה ישר נכנסתי לקשר רציני.
קשה לי להאמין שעברו כבר חודשיים וחצי מאז שנפרדנו וכל שבוע שעובר אני סופרת כמה זמן עבר מאז.
אני לא יודעת עד מתי המנהג הזה יימשך אבל כנראה שעד שתצאי לי מהראש.
כשנפרדנו, ידעתי שיהיה לי קשה. היית כל החיים שלי.
וכרגע פשוט יש לי חיים אחרים, משלי, מצליחה לשלב בין כל העולמות. יש לי את הצבא, הלימודים, המשפחה..
וכן, בחודש וחצי האחרון יש לי גם חבר.
הוא מדהים. ואני שמחה שנתתי לעצמי את ההזדמנות סוף סוף לתת לעצמי לנסות להיפתח לגבר..
כי פשוט עד שהכרתי אותו הרגשתי שכל מה שגברים רוצים ממני זה את הגוף שלי.
כיף לי איתו והוא חמוד וחכם ומצחיק ואני מרגישה שהוא מסוג האנשים שאני יכולה להתאהב בהם.
אני יודעת שזה יישמע לך מוזר אבל אני נמשכת אליו מאוד..
כמובן שמוזר לי להרגיש מגע של גבר ולהרגיש מה זה אומר לשכב עם גבר..
אבל זה שונה טוב, לא רע. אני חושבת שאני אוהבת את זה.
בנוסף לכל אלה יש גם את היתרונות הברורים..
שאחרי שנתיים של קשרים עם בנות אני סוף סוף יכולה להביא את הבן אדם שאני אוהבת הביתה..שיכיר את המשפחה שלי.
אני יכולה להתנשק איתו וללכת איתו יד ביד ברחוב בלי שזה ירגיש לא בסדר.
אני לא יודעת אם לכתוב את זה אבל את במילא לא הולכת לקרוא את זה אז אני אכתוב.
אני מרגישה שיש לו המון תכונות שאני אוהבת ושמתאימות לי.
אני מרגישה המון דמיון ביניכם והמון דמיון בין הקשר שהיה לי ולך ולקשר שיש לי איתו.
הדבר המוזר הוא שיוצא לי הרבה פעמים לחשוב האם היית אוהבת אותו.. כי אני חושבת שכן.
מעניין אותי מה היית חושבת על זה שאני יוצאת עם בחור ולא עם בחורה..
מעניין אותי מה היית מעדיפה.
מהרגע שנפרדנו אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני יוצאת יותר עם בנות..
כי אני יודעת שאין סיכוי שאני אשיג מישהי יותר טובה ממך.. יותר יפה, יותר חכמה, יותר מוכשרת.. אין סיכוי.
ואני גם יודעת שבחיים לא אמצא עם מישהי קשר טוב יותר ממה שהיה לנו.
לכן הבטחתי לעצמי שאני מנסה עם בנים. שאני חייבת את זה לעצמי. להרגיש נורמלית..
כי את יודעת שאם היית גבר לא הייתי עוזבת אותך בחיים.
נסיכה שלי קטנה שלי יפה שלי.. כמה אני מתגעגעת לקרוא לך ככה.. לנשק אותך ולחבק אותך ולדעת שאת פה.
אני אוהבת אותך עדיין וזה לא עבר לי לשנייה..
אני יודעת שאני מנסה להדחיק את זה כי אני רוצה להמשיך הלאה..
אבל זה מה שאני מרגישה.
כשנפרדנו תמיד דאגתי שעם הבן אדם הבא שאהיה איתו אחרייך יהיה חסר לי משהו..
כי ממך כמעט אף פעם לא היה לי נמאס.. אולי רק בסוף..
אבל בהתחלה רציתי להיות איתך בכל שנייה פנויה ועשיתי הכל בשביל להיות איתך.
חשבתי עלייך בכל שנייה פנויה והיה לי הרבה פעמים קשה להתרכז בדברים אחרים.
לא הייתי מסוגלת ללכת לישון בלי לשמוע את הקול שלך.
אני לא יודעת כל כך איך להגיד את זה, אבל עם איתו אני לא מרגישה ככה.
וזה משהו שתמיד פחדתי ממנו ובגלל זה לא רציתי להיפרד והיה לי כל כך קשה.
מדהים לי עם איתו והוא כל כך חכם ובוגר וחתיך.
אבל אז איך זה שאני כל הזמן משווה אותו אלייך?
כל דבר שאני עושה איתו מזכיר לי דברים שעשיתי איתך..
התכונות האלה של האכפתיות, הרצון לדאוג לי, לרצות לעשות הכל בשבילי, הרומנטיות, הרצון להתאהב בי,
הרצון להיות איתי כל הזמן, לראות בי קשר לטווח רחוק.. ואפילו העניין המשותף שלכם של לאהוב לראות אותי אוכלת..
ומי היה מאמין שעוד בן אדם יציע לי לטוס איתו אחרי חודש ביחד? אתם כל כך דומים שזה מטריף אותי.
ולפעמים כל כך בא לי להגיד לו יואו אתה כל כך מזכיר לי אותה.. אבל אני לא יכולה.
כי כנראה הפרק הזה בחיים שלי פשוט יישאר כסוד.
כי אני לא מסוגלת לספר לו ואני לא רואה איך אוכל לספר לכל בן אדם אחר שאצא איתו.
מאמי שלי, קשה לי להאמין שהתחלת לדבר עם בנות וחזרת לאטרף..
אני לא מאמינה ששלחת דווקא לי הודעה.. מישהי בלי תמונה ובלי כלום.. מה גרם לך לעשות את זה? ועוד דווקא היום..
שבחרתי להיכנס לשם במקרה כי חשבתי עלייך.. ורציתי לראות אם את שם.. זאת הסיבה היחידה שפתחתי את זה.
מה הסיכויים שזה ייקרה?
מעניין אותי אם כבר היית עם מישהי, אם כבר יצאת למסיבה, אם כבר התחלת לשכוח ממני.
כמו שאני מכירה אותך זה לא קרה,
ואת פשוט יוצאת לדייטים ומתבאסת כל פעם לדעת שלא תמצאי מישהי שיהיה לך כזה קשר מדהים איתה כמו שהיה לך איתי.
אני יודעת שזה הכי שחצני ומגעיל להגיד את זה, וזה הכי לא אני.
אבל פשוט יש לי הרגשה.. וקשה לי איתה כי כל כך בא לי שיהיה לך טוב.. פשוט מגיע לך.. הלוואי שתמצאי.
להיכנס אלייך היום לפרופיל עשה לי את ההרגשה בלב שתמיד שנאתי שהייתה לי לפני שהתחלתי לצאת איתך.
ההרגשה הזאת שהלב יוצא מהמקום, שהדופק עולה ואת מרגישה את הלב שלך בגרון.
אני שונאת להרגיש ככה. כי זאת זכותך לעשות מה שאת רוצה.
ואני כל כך לא רוצה שתגלי עליי ועליו..כי זה מוקדם מידי. אעשה הכל כדי שלא תדעי על זה.
אני לא רוצה שתיפגעי. אני אוהבת אותך נסיכה ומתגעגעת אלייך וחושבת עלייך המון. אל תשכחי את זה אף פעם.
פשוט מתחיל לעבור לי בראש אם אי פעם ההרגשה הזאת תעבור..
הרצון הזה לדבר איתך ולעדכן אותך ולדעת מה קורה איתך..
הצורך להמשיך לכתוב לך למרות שאני יודעת שלעולם לא תקראי שום דבר ממה שכתבתי.
אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
