אני שונאת שאני מבזבזת את הזמן עלייך.
אני שונאת לבזבז את הזמן שלי במחשבות וגעגועים.
אני שונאת שאני מנסה ולא מצליחה להפסיק.
אני שונאת את הצורך הזה שבוער בי לדעת מה איתך ולהתעניין בך.
אני שונאת את זה שכל דבר מזכיר לי אותך.
אני שונאת את זה שאני צריכה לכתוב לך.
אני שונאת את זה שאיבדתי אותך ואת לא שלי.
אני שונאת את המחשבה שהמשכת הלאה.
אני שונאת שאני לא יכולה להתקשר אלייך.
אני שונאת את זה שאת לא פה.
אני שונאת את זה שכבר יותר מחצי שנה החיבוק שלך כל כך חסר לי.
אני שונאת את זה שאת לא שלי.
אני שונאת שאני לא יכולה לקרוא לך קטנה שלי.
אני שונאת את זה שעדיין יש לי רגשות כלפייך.
אני שונאת להרגיש את המועקה הזאת בלב.
אני שונאת להתגעגע.
אני שונאת לחשוב ולנתח ושוב פעם לחשוב.
אני שונאת שאני לא מצליחה להמשיך הלאה.
אני שונאת שאני מפחדת שתמיד יהיה לי משהו כלפייך, לא משנה מה.
אני שונאת לא לדעת מה את מרגישה.
אני שונאת שאני לפעמים חושבת שהקשר שלנו היה סתם עוד אחד מהקשרים הרבים שלך, ולא משמעותי כמו שהוא היה בעיניי.