הבמה של אווה לי

יש לי קטע כזה, שאני מאמינה באהבה.

מאמינה שאהבה קיימת בצורות שונות, במקומות לא צפויים, אולי ראיתי יותר מדי סרטים..

מאמינה שכמו ב"קשר לא מחייב" וכמו ב "ידידים פלוס", זוג ידיזים יכולים להתאהב אחד בשני ולחיות באושר. ושדווקא זה שהם ידידים ויזיזים הם פתוחים ואמיתיים אחד עם השני על ההתחלה וזה קסום כשהם מתאהבים.

מאמינה גם שאהבה יכולה לצמוח כמו באגדות מהמבט הכי עמוק, במקום הכי יפה, בצירוף מקרים הכי מתוק. אני חולה על צירופי מקרים, חולה על כשדברים מסתדרים באופן מושלם.

אהבה יכולה לצמוח גם משנאה, מהתחרות מאויבות,

העיקר שיש משהו משותף, העיקר שנוצר מתח, שנוצרת אינטרקציה.