חופשת מחצית של י"ב עכשיו. בחרתי לנסוע לתל אביב לסוף שבוע, לעשות כלום חוץ מלישון, לרוץ, לראות סרטים ולאכול אוכל טעים.

זה היה ממש מפתה להשאר בבית, לצאת בערב, לראות אותך. אבל אני יודעת שאחרי החצי שנה המטורפת הזו, מחכה לי עוד חצי אפילו יותר מטורף בהמשך.

ורציתי לעצור לרגע, לחשוב קצת, לנוח.

אני באמת חושבת שיש לי הכל בחיים. אני כל כך מרוצה מהמצב שלי עכשיו, וכל כך מצחיק אותי שאת מקנאה. לפני שנתיים ישבתי בבית ובכיתי בגללך, גרמת לי להרגיש כלום, התנהגת אליי כאלו אני כלום.

היום יש לי מה שאת רצית. ואני ממש מחזיקה את עצמי מלשמוח לאיד, אבל זה באמת מפתה.

אני מסתכלת לרגע רק עליי, רק על המציאות שלי וההישגים שלי. ברור לי שהדברים השתנו מעצמם, אבל גם ברור לי שעזרתי להם לקרות, עמדתי במטרות שלי.

אני לא מתחרטת על כלום שעשיתי, לא הייתי עושה כלום שונה.

אני נהנת להיות בת שבע עשרה, כיף לי ללמוד למבחנים עד אמצע הלילה בייאוש, אני נהנת לקום בבוקר לבית ספר, ולהבריז לפעמיים כי צריך להינות גם מזה. כיף לי שיש לי אותך, ואת ההודעות המתוקות שלך, ושאתה משקיע ככה לראות אותי.

אני נהנת מהשיחות המפגרות בווטסאפ עם חברות שלי, ולשבת ולצחוק מול הפאלפון כמו סתומה.

אני אוהבת את המשפחה שלי כל כך, את כולם, ומודה שכולם בריאים ומתוקים שלי.

החצי שנה הזאת עברה לי בטיל, אני רק מקווה שהחצי השני יהיה כיף באותה מידה. אני רוצה לסיים את התיכון באווירה כייפית כזו, לזכור שלא הכל לנצח ואני תמיד אסתדר.

לילה טוב לכולם וסוף שבוע נעים