אני לא יודעת למה אני מרגישה צורך לכתוב בכלל. נראה לי שזה כי אני רוצה לזכור את הימים האלו שלפני הצבא,
התקופה הזאת שאני באמת באמת לגמרי חופשייה ועושה כל מה שמתחשק לי.
לא חסר כסף כי עובדים הרבה, לא חסר מה לעשות כי גם אם נתקעים בבית זה כיף לשבת ולראות סרטים. ואני רוצה שיהיו לי את הפוסטים האלו כדי שעוד חודש וקצת שאני אתגייס, גם אם יהיה לי קשה, אני יודעת שיש לי למה להתגעגע, אני יודעת שניצלתי לגמרי את כל התקופה הזאת.
זה מסוג הרגעים האלה שפתאום בא לי לכתוב כמה אני אוהבת את חברות שלי, וכמה אני מעריכה את המשפחה שלי, וכמה אתה מדהים שלי ואני כל כך מתגעגעת אלייך.
אני אוהבת את הגיל הזה.
