יש אצלי דברים שאני לא לובשת
יש אצלי דברים שאני לא זורקת
אני לא רוצה לזרוק אותם
אני לא רוצה לזרוק את האקווריום שישב לי עד היום
ריק
מת
עם הכמה אבנים בפנים ועץ
אני חשבתי על החיבוק החזק שלך בלילה
אני לא חושבת שזאת את אני חושבת שזה הזיכרון
הזיכרון של החיבוק החזק
של הבכי שאני יודעת שתמיד היה לו מקום
זה היה יותר מזה זה היה..
היית האהבה הראשונה ולא תלכי לי אף פעם
החיוך שלך כשהאף שלך התכווץ
וכשהייתי נותנת לך מכה רק כדי לראות את הפרצוף שלך
העיניים פתוחות בעצבים ואני מחוייכת
רק בשביל זה הייתי עושה את זה עוד מליון פעם
והחולצות שלך של אדידס
הייתי אומרת לך שזה מכוער
היית בולעת את הכל
לקחת את כולי
לא סיננתי איתך
לא סיננתי
או לפחות לא הרבה
שלחתי לך כמעט כל מה שכתבתי נדמה לי
אם נכון אני זוכרת
זה היה משהו מיוחד
משהו של שלבים
של לאט
בושר
כמו היום קצת קשה לי לקבל את העבר
גם איתך לא יכולתי לקבל
והייתי מעבירה אותך את אותו סיוט שוב ושוב
לא עמדת על שלך כמעט אף פעם
אהבת אותי יותר מדי
ובדרך שלך
שהיית נעמדת נגדי
הייתי נעלבת
כשאני נעלבת אני בוכה
הלב שלי אוהב להשבר מהר
והיית נדבקת אלי חזק
לא נותנת לי ללכת
את אוהבת אותי
לא רצית שאשבר
היית שוברת אותי הרבה
נכון לא הייתי קלה
אבל את
את שברת אותי
כל הזמן
את אפילו מודה
"לא הערכתי אותך מספיק" אמרת לי
השרירים שלי רעדו היה 4 בבוקר
בבקשה די !
ביקשתי אבל את האלכוהול היה לך בדם
ורצית רצית שאחנק מכל מילה
שאשמע איך את היום מאושרת
וסיימת ב..
"טוב אני אדבר איתך
י ו ם א ח ד "
"יום אחד ? " הדמעות כבר זלגו לי
הלב נשבר בפעם המליון ולא מבין למה זה קורה לו
"כן את הרי לא תתקשרי קודם"
אני חשבתי על זה לפני אני אמרתי לך
בואי נפסיק לדבר
כי נמאס לי להמשיך להתעצבן ממך
וכשאני עצבנית אני פגועה
ולא רוצה להודות בזה
שעדיין
עדיין
ואולי לנצח
יכאב לי עלייך
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: