אני חושבת שהחלק הכי כואב בהיעלמות שלך מהחיים שלי
הוא שאין לי למי לספר,
מישהו שהוא לא מהפנימייה,
מבחוץ,
שידע להתלהב מהדברים שמלהיבים אותי,
שאוכל לרכל איתו על מה שרק ארצה, והוא ידע ויבין
מישהו לספר לו מה אני חווה עם החברים,
בנשף,
עם בנות,
בנים,
בעבודה
כלום את לא יודעת
אולי את כן, קצת
אבל לא כמו אז
הספקתי להכנס לקשר
לצאת ממנו
להיות עם אנשים
להתחיל עבודה חדשה
לסיים את הכפר
בגרויות
אהבות
דברים שהייתי כל כך רוצה לצחוק איתך עליהם
כל כך הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי
"כמה הייתי רוצה להתקשר אליה עכשיו,
להגיד לה, לספר לה, לצחוק איתה ולרכל.."
שופ-ג'ין פרסמו תמונה ששלחתי להם
התלהבתי עד השמים,
אני לא בטוחה אם אני זוכרת כבר נכון
אבל נראה לי שאת היית מצליחה להתלהב איתי
ולא הלכת לנשף ואני חיפשתי תמונות שלך בכל מקום
לראות כמה יפה הלכת
ואולי לראות חיוך
ולא הלכת כל כך התאכזבתי
תמיד היא חייבת לעשות ההפך
היא לא תחייך באמת
היא תמיד עם הראש באדמה
ובכל זאת אהבתי אותה
ובכל זאת
כמו דפוקה
אני עדיין אוהבת
"אני יודעת שאת האדם שלא משנה מה אני אעשה תמיד יהיה שם"
יפה, זאת סיבה מספיק טובה לנטוש את הספינה?
אותי בתוכה?
אני לא אטבע בלעדייך
אני לא אתן לעצמי לטבוע בלעדייך
אני אהיה עצובה
כל הקשר הקודם שלי, בכיתי עלייך
היה שם מי שישמע אותי
בהתחלה לפחות.
הייתי מתחילה לשתותו ואת, מאז הפעם הזאת
שהשתיים התלהבו שהן חברות מכיתה ז' והתחלתי לבכות עלייך
מאז, הרסת לי כל ערב,
כל ערב שניסיתי לשתות ולשמוח
אני מדברת לפעמים כמו שדיברנו אז
חושבת עלייך בכל רגע שרק אפשר
חושבת מה עשית ועם מי
ולמה את לא שומרת על עצמך
ושמגיע לך יותר
למרות שאת שמה לעצמך רגליים
ואת יודעת שמאז שאני מכירה אותך
חיוך לא התנוסס על פנייך ברוב מאחוזי הזמן
את אוהבת להיות עצובה
אוהבת לכעוס
ללכת
לא לרצות
להרוס לעצמך
להתפנק סתם
להבטיח
לא לקיים
וללכת
את אוהבת ללכת
סיבה אני לא בטוחה שיש לך
אבל את הלכת לי!
השארת אותי מאחור לא משנה כמה ניסיתי !
אם התקשרתי זה סימן שאני רוצה שתהיי פה,
לא סימן שתברחי!
אבל ברחת לי.
ואני פה,
עם מליון דברים על הלב
חלמתי עליך שאני רואה אותך
כעסנו והיה מוזר
כעסתי אני בעיקר
אבל לא אמרתי כלום
ואני רק זוכרת כמה שמחתי לראות אותך
ובבוקר כשקמתי שמחתי עוד יותר
כי סוף סוף ראיתי אותך
אולי לא במציאות אבל זה היה מספיק קרוב
כל פעם שאני עוברת עם האוטובוס ליד הבית שלך אני מסתכלת מהר לשני הצדדים,
שלא אפספס אותך אם את שם
רק לראות אותך
נכנסת לאינסטגרם לראות מה חדש
את לא מעלה כלום
העלת באופן מפתיע תמונה לפייסבוק,
*חצי* שאני והוא כבר לא ממש חברים עשה לך לייק
עשיתי צילום מסך ואמרתי לו שלא יעשה לך
לא מגיע לך !
מה את עושה לעצמך?
מסתכלת על המעט תמונות ומדמיינת
את כל כך יפה
את חכמה
את שמה לעצמך רגליים
מתנהגת כמו סתומה
מרגישה שזה אשמתי
שאני הפלתי אותך לבור הזה,
שאפשר למצוא בו איזונים
אבל מרגישה שאת נכנסת אליו
לבד מדי
עמוק מדי
מוקדם מדי
ואני לא שם להוציא אותך
ואת לא מרימה צלצול שאני אבוא עם סולם
אני כועסת על עצמי בגלל זה
עלייך עוד יותר
את ילדה גדולה
תתבגרי
לא תמיד יהיה מי שיחזיק לך את היד
יסיע אותך ממקום למקום
צהל יקח אותך
אוי צהל על זה אפילו לא חשבתי
מה את עושה שם
מתי את מתגייסת לי
ילדה גדולה במדים
אוי הינה הן
הדמעות עופפו לי את העיניים ונעלמו
לא מעוניית להרגיש כלום עכשיו
איפה את ?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: