היא לא יודעת עלי שום דבר
היא לא יודעת מה עובר עלי
איך הדמעות תוקפות אותי
אני מנסה להרדם
לראות סדרות
הן באות
זולגות
תוקפות
חונקות
למה הכל חייב ליפול עלי
בבקשה
אני רק רוצה להיות חזקה ולהצליח לעבור את התקופה הזאת
אני מאמינה
שכשאני אעבור לקומונה
זה יעבר
טיפה
זה ירגע
לפחות טיפה
יש פה את המתח הזה
הינה עוד רגע היא תכנס
היא תנזוף בי
היא תבקש
היא תכעס
ואז א. (X)
תסמס לי
שוב
פתאום, היא מתגעגעת
היא מנסה להזכיר לעצמה שבין כל הטוב היה גם רע
מה עם זה שזה היה ככה ..
בין כל הרע היה גם קצת טוב
אני לא מסוגלת להתמודד עם כל זה ..
לא שאני כותבת פה בכלל מה אני עוברת
אני פשוט לא מסוגלת
לא מסוגלת לכתוב יפה
עם מטאפורות, דוימויים
רק רוצה להרגע מכל החרא הזה
חרא לי
אני מרגישה לחוצה
מוטרדת
מבולבלת
כל כך מבולבלת
לבד
בודדה
בודדה ולבד
אין לי למי להגיד
אני לא רוצה לדבר עם אף אחד
אין לי טעם
אין לי טעם
אני רוצה לפגוע בעצמי
כל כך
רוצה את הסכין על העור שלי
שהיא תארח לי חברה
תלחש לי שהכל בסדר
תחבק אותי כשאף אחד לא מחבק
אני רוצה אותה קרירה וחדה
אני רוצה שהיא תבריח לי את כל הצרות מהראש
כמו שאף אחד לא מצליח
בטח שלא אני
אבל הכח הנחלש מחזיק אותי רחוק ממנה
ואני לא מחזיקה אותה
אני לא פוגעת בעצמי איתה
אני לא נותנת לה לעזור לי
ולהפיל אותי יותר עמוק בבוץ
כל כך קשה לי בבוץ
אני רק מנסה לצאת אבל אני טובעת פנימה
עוד ועוד משקל נערם על כתפיי ואני טובעת יותר
ויותר מהר
למי להתקשר
עם מי לדבר
כולם הולכים בסוף
ואני נעלמת להם לא פחות
אף אחד לא אמיתי
אין חבר אמיתי
הכל זיוף
הולוגרמה
הכל זמני
אבל אני אבודה עכשיו
בקושי מצליחה לזוז
אני כל כך צריכה מישהו עכשיו
אבל אין
כי היא תגיד "וואי את מגזימה"
הגוף שלי נחלש כשכתבתי את המשפט הזה
איך חברים מסוגלים להגיד את זה
אני מספרת לך משהו שקשה לי,
אז מה אם את אוהבת זין?
אני
לא
מגזימה
ונמאס לי מהחיים האלה כל כך
אני טובעת פה
זה הגיל הזה ?
אני כבר לא בטוחה מה קורה לי