Sevas Tra

~ כשאת מוחקת מוזיקה כי את מרגישה לא מספיק טובה ולא מגיע לך לשמוע אותה

~ מגלה שיש לך חזיות פוש אפ בגיל 17 ועד אז לא ידעת מה זה

~ חושבת שהמפקד שלך הולך לאנוס אותך

~ רואה פרק של South Park ומתחילה לבכות. יש קטע מרגש.

~ עומדת כבר כמה דקות במעבר בסופר, בוהה במוצרים, לא יודעת מה את רוצה ומה לבחור ומה ההבדל,

    וחושבת שאנשים מסתכלים. אז את יוצאת ואין לך אוכל בבית לשבוע.

~ אתם כבר באמצע ופתאום את לא רוצה. "שיגמור כבר! רק שזה יגמר!!"

~ נכנעת ללכת לארוחת ערב עם המשפחה שלו למרות שזה היה אסון שנה שעברה ואמרת לעצמך לא לעשות את הטעות הזו שוב.

~ הולכת לאודישנים לפרסומת, כי בא לך כסף קל. ועד עכשיו שנאת כשכיוונו עלייך מצלמה, לא משנה מי ומתי.

~ שומעת את אחת השותפות גונחת בלילה. לא מתוך שינה.

~ מרגישה כלואה בחדר כי יש אנשים זרים בבית

~ לא יוצאת להכין אוכל כי חברים של השותפות יושבים במטבח. ושוב את נשארת רעבה.

~ שולחת סמס לאקס שלך כשאת שיכורה, אבל זה לא באמת. זה סתם תירוץ.

~ ואז הוא אומר לך "אל תעשי את זה, יש לך חבר"

~ אבל את מדמיינת אותו לידך כשאת הולכת לישון, כל לילה

~ וחושבת עליו עוד לפני שאת פוקחת עיניים בבוקר

~ רוצה למות אבל מוותרת על זה כי את לא מספיק טובה גם בשביל זה. מגיע לך לסבול עוד קצת.

וגם כשאת מבינה שלרב המשפטים בפוסט לא באמת מתאים הביטוי שבכותרת.