אפילו אם היא עירומה במיטה שלך, זה לא אומר שאתה יכול לעשות מה שבא לך.
אין שום תירוץ, אין שום הצדקה, בגלל זה קוראים לזה "אונס".
אני לא מתחברת כל כך עם השם "מצעד השרמוטות". אולי סלאט ווק בחו"ל נשמע יותר טוב.
באיזה שהוא שלב, בין כל הצעקות, השלטים והסיסמאות, מצאתי את עצמי בוכה.
פתאום לא יכולתי לשלוט בזה וכאילו משום מקום זלגו הדמעות.
הייתי עם חברה, אבל מאחורי משקפי השמש לא ראו, אז זה נגמר בלי דרמות.
כנראה הייתי פעם שרמוטה.
בכיתה ט' פגשתי יותר גברים משאני יכולה להודות.
הייתי אבודה ולא ידעתי כמה כל נשיקה או מזמוז בפומבי יפגע בי אח"כ.
הכל מרצוני כביכול, אני לא מאשימה אף אחד מהם.
אבל כאן הפיצול. זה לא היה מרצוני. לא רציתי "פשוט להתפרע" או "להנות מזה",
לא באמת ידעתי מה אני עושה.
אף אחד אף פעם לא תפס אותי בסמטה חשוכה, קרע לי את הבגדים, היכה וזיין אותי עד שהתעלפתי.
אבל כל אחת וסיפורה, אין למדוד כאב וסבל.
אין טעם לספר על כל פעם שעשיתי משהו שלא רציתי, מתוך חוסר ביטחון או פחד
או דברים שנעשו כשלא הייתי במצב המאפשר לי לסרב או להמלט.
אלה ה
ערסים שצעקו לבנות לידי "תתפשטי עוד קצת","תעשי סיבוב","חייכי למצלמה, זונה"
כתבות על מקרי אונס קבוצתי באוטובוסים בהודו
מקרים של אונס הבחורה לעיני בן זוגה
זיון תינוקות עד מוות בלתי נמנע
חברה שלי שמכירה בחור שאנס לסבית והדביק אותה באיידס
פרסומות וסרטים שמציגים נשים כחפצים
טוקבקים על המצעד כמו "שמתם לב שזה רק אשכנזיות, מכוערות ושמנות?"
- "שלפחות היו מביאים גם כמה כוסיות בביקני"
- "טוב שאתן יודעות שאתן שרמוטות"
הביטוי "כל כוס זה כוס"
המשפטים שנערכים חודשים בהם הקרבן צריכה להוכיח, לשחזר, להלחם והאנס יוצא נקי
אם מדובר בגברים או בילדים, לא שואלים מה הם לבשו וכמה שתו
נשים שהשלימו עם זה שהן "נועדו רק לסקס" ופנו לזנות ולפורנו
אנשים שמאמינים שהנאנסת אשמה
שגורמים לי לעצור, לשכוח מכל מה שמסביב ולרצות להפסיק לנשום.
כל זה אפילו לא פסגת הר הרשע שטמון באנושות.
אני פשוט רוצה לירות בעצמי באותו הרגע כי אני לא רוצה לחיות כאן,
כי נולדתי אישה ונולדתי לסבול, לשרת, לספק, ללדת.
כי אני לא יכולה לשנות את העולם.
.....
קצת תמונות, להתאורר מהמחשבות הכבדות:









.
.
.

.
.
.
.
.
.
.
