אני יודע שאת לא עושה זאת מכוונה רעה. אני יודע שאת רק מנסה לגונן על אוצרך הפרטי שנפגע פעם אחר פעם. שנתיים הופקדתי לשמור ולהגן עלייך ועליו. השתדלתי לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר. נכון שלפעמים היו רגעי שבירה, רגעים שבהם דרך ההתמודדות הקלה ביותר הייתה לעזוב, אבל מעולם לא מעלתי במשימה שלקחתי על עצמי, זו תמיד הייתה מטרת החיים העליונה שלי.
ידעתי שהסכנה יכולה לארוב בכל מקום אפשרי, מפנים ומחוץ, נפשי המיוסרת והמצולקת יכולה להעיד על כך. לכן שמרתי עלייך בקנאות וחשדתי גם באנשים הכשרים ביותר, ידידייך ושותפייך התמימים. אבל בדיוק כשהורדתי את עיניי לשנייה, כשצרה אחרת העסיקה את תשומת ליבי, נפגעת ולא הייתי שם לספק לך מחסה והגנה. אמרתי שתמיד אשמור ואגן עלייך, היכן הייתי דאז? מה שווים כל הבטחותיי אם ברגע האמת התרכזתי ביגוני הפרטי ולא במשימה הנעלה מכל?
ימים רבים עברו עד שהבנתי את גודל הצרה שנפלה על שנינו. ימים שבהם הכל הפך להיות מאוחר מדי. מאוחר מדי להגן, מאוחר מדי לתקן, מאוחר מדי לחזור.
אהובתי, אני יודע שאת הסובלת העיקרית מהצרה הזאת. איני מפיל מאום מגודל סבלך. אני מנסה בכל כוחי לפחות לא להרבות עלייך קשיים, מפני שאיני מוצא פתח בגדר התיל שבנית סביבך שדרכו אוכל לעזור לך. אבל אני לא מצליח, אני נקרע בין הפטיש אל הסדן. ימים שלמים אני מסתובב בין הרצון להקל עלייך ולמנוע מדברים אחרים להכביד עלייך לבין הצורך שלך שאפקיר אותך ואאפשר לך לעשות דברים שהם לא בדיוק האמת בעיניי.
תמיד הגנת עליי ועשית הכל כדי שאזכה לטיפול הגון ומסור בטענה שאם את היית במצב הזה, הייתי רוצה לעשות אותו הדבר, אבל כעת, כשאת במצב קשה יותר מכל הרגעים שעברו עליי, אין את מאפשרת לי לנהוג כך – לעזור לך.
אני מאמין שאת זוכרת רגעים בקשר היפה והתמים שלנו. עברנו מכשולים מכל קשת הגוונים ותמיד התגאנו בעובדה שאנחנו יחד באש ובמים, האמנם?
אולי את צודקת כשאת מדירה אותי מאש הסכנה. הייתה לי משימה אחת וגם בה לא פעלתי כראוי. רק אנשים מובחרים וטובים אמורים להיות מופקדים על נסיכה כמוך. לא אני.
אבל אהובתי, שנינו יודעים כמה כוחות עצומים קיימים במערכת היחסים שלנו שיכולה לתקן עשרות פגמים נפשיים וחיצוניים. מדוע עלינו להניח הכל בצד ולברוח? מדוע לא להעמיד את הקשר שלנו במבחן האש שעברנו יחד פעמים רבות? אין זה המקום למנות את חטאי העבר שלנו, אבל עמוק בתוכך את יודעת אותם, ויודעת כיצד עמדנו בגבורה פעם אחר פעם.
אהובתי, אני מבקש שתואילי בטובך לתת לי הזדמנות להשלים את הייעוד שלי ורק אז אוכל להסכים לעזוב, כשאדע שיהיה לך טוב יותר.
אני אוהב אותך. אהבת אמת. אהבה שלא תלויה בדבר.
שלך,
המלאך שהיה אמור לשמור עלייך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
