|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אונס טלפוני היי, אני הסמארטפון. לא, אל תתקרב אליי! אני מסוכן, הרסני. אני יכול להרוג אותך בשנייה אחת. אני ממכר כל כך, ועדיין כולם חפצים לברוח ולהיפטר ממני. אתה מבין את גודל האבסורד? אני רק נראה חלש ולא מזיק, אבל במו מעגליי החשמליים רצחתי אלפי אנשים. אתה יכול לשאול נפגעי בריונות ברשת. ביום שני האחרון מורה בבית ספר בתל אביב הרצתה לכיתה שלמה על כך שאני מסוכן, שאני מעניק מסכות הגנה לפושעים ובעזרתי הם חופשיים לפגוע. שזו דרכם לשחרר את הרוע שחבוי בהם. רגע, מה? אני לא מבין למה היא מתכוונת. אם הם משתמשים בי בתור כיסוי כדי לפרוק את שעל נפשם, סימן שהאנרגיות השליליות שבתוכם היו הרבה לפניי וגם בלעדיי. לעזאזל. בני אדם, אתם טיפשים כל כך, שונאים בלא הרף ומחפשים אשמים אחרים. במקום להרחיק אותי וכלי ביטוי אחרים, תחנכו, תסבירו, תלמדו את כולם איך להשתמש בי ולבטא רגשות. למה באצבעותיכם אתם מכריחים אותי להיאנס לעשות רע ומטיחים בי את האשמה? תתעוררו. תכלו את הרעה מקרבכם. די לצביעות.
| |
נוגסים לנו בעולם
בשנים האחרונות חלה עלייה במגמת האינטרנט לחדור לחיים הפרטיים שלנו
בלי שנשים לב. היא התחילה עם בוא משקפי המציאות הרבודה לעולם שנועדו להקרין פריטים
מהרשת על גבי הנופים המוכרים והאהובים עלינו ועברה דרך בתים חכמים, אפליקציה
לטיפול באקווריום ועוד חידושים נוספים. כעת, מומחים שוקדים על פיתוח אוליגרתום
שבכוחו לזהות סטטוסים אובדניים ברשתות החברתיות. במבט ראשוני, הכול נראה תמים
ובטוח. הפיתוח הוקם מתוך מטרה להגן על אנשים שחווים קשים ומכשולים, אך אנשים חדי
הבחנה יוכלו לזהות את הסכנה הטמונה בכך.
מדובר בשיטה שעלולה להמיט אסון על כולנו, כזו שרואים רק בסרטים ההם על העתיד הקרב
ובא. מי יודע, אולי בעתיד הקרוב שליטי הכוח יקטלגו אותנו על פי רגשות ולא רק על פי
מזהים יבשים שתרמנו להם מרצון בהרשמה. מי יודע, אולי תהיה להם היכולת לבנות את מפת
הרגשות של כל משתמש ולהכיר אותנו מזוויות שעד עתה היו בגדר אגדה.
איפה אנחנו, מה אנחנו רוצים ומחפשים, בתמונות של מי אנחנו בוהים יותר ומה אנחנו
מרגישים, אלה רק חלק מהדברים שהחברות המסחריות ידעו עלינו.
בימים שיבואו נהיה מכורים יותר, חשוכי פרטיות יותר, ומנגד חיים פחות, יודעים פחות,
אבל לפחות נוכל להתנחם באמרה הידועה – שמה שלא ידוע, לא כואב, האמנם?
| |
הרשת היא שלנו ולא ניתן אותה!
לנוכח האירועים האחרונים שבהם הרשת נחשפה במערומיה (פגיעות מצד קרובים, וירוסים, נוזקות וכדומה) שרים רבים החלו לנסות לרקום חוקים שיגנו עלינו, לטענתם. בין היתר נמנית הצעתה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. לדידה, הפתרון למצב הנוכחי הוא חסימה של האפליקצייה האנונימית, "סיקרט". היא סוברת שהחסימה תפחית את הפגיעות במרחב האינטרנט, שחלקן מתנהלות ב"סיקרט" עצמה.
הצעתה אינה עולה בקנה מידה אחד עם מדיניות הדמוקרטיה שהמדינה חרטה על דגלה. התושבים הם לא חומר ביד היוצר, אין לאסור עליהם שימוש חופשי במשאבים רק כדי לברוח מהבעיה ולא להתמודד מולה. מדוע אין חוק האוסר על יציאה לרחוב? הרי גם שם טמונות סכנות רבות.
הדרך לסיום הבעיה העולמית היא בעזרת הוראה וחינוך. יש ללמד את הנוער כיצד יש להתנהל בכל מקום שהוא, ומה הן ההשלכות למעשיהם. במקום להשתמש בהצעות כוחניות ושלוחות רסן, קיימות צורות התמודדות נוספות כדוגמת טיפול במטריד הספציפי. שירות כזה מציע איגוד האינטרנט הישראלי שחבר לאחרונה לצוות סיקרט. הרשת היא שלנו, וכך היא תישאר.
לדיווח על תוכן לא ראוי בסיקרט: איגוד האינטרנט הישראלי. בנוסף לכך, דואר אלקטרוני לפניות: safe AT isoc DOT org.il.
החליפו את המילה AT ב־@ ואת DOT בנקודה.
| |
דפים:
|