|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פעם כך חשבתי
הנפש שלי בוכה ושמחה יחד. עד לא מזמן הייתי מסוג הילדים שהורים היו מבקשים מילדיהם שיהיו כמותם, אלה שכולם מקנאים בפלפולם הלימודי. איש קוצר ובורא. בעל חלומות ותקוות, חזון. סמל הצלחה. אבל מעולם לא קצרתי. מעולם לא נהנתי מתנובת עמל כפיי. אולי מפני שאף פעם לא הצלחתי לזרוע. אין לי כל העשרה לימודית, לא פקדתי חדרי חוגים ולא למדתי עצמי שום אמנות. הרגשתי ששנים רבות נבצר ממני להגיע למטרת חיי, להגשים את יעודי.
אבל האם זו מטרת האמת של חיי? האם נבראתי לשם הגשמת יעדים בקצב מסחרר?
חשבתי כך, עד לאחרונה.
הכרנו בצירוף מקרים אלוהי. היא שכחה להסתיר את פרטי ההתקשרות עמה, אני שלחתי הודעה סתמית. שני טעויות שיצרו מערכת יחסים מתקנת, שכבר תקנה למעלה מעשרות בעיות בחיינו הפרטיים.
בכל שלב בקשר הזוגי שלנו, חשפנו עוד פרטים על אירועים "מקריים" שהתרחשו במקרה לחלוטין במסכת ההיכרות שלנו.
"אני יכול לגרום לך להתרגש בכל מצב", אמרתי לה באחת משיחותינו הרבות.
"אני לא חושבת. אני הולכת עכשיו... ואף פעם לא התרגשתי בהליכה", היא שללה.
מיותר לציין שאחרי כן היא הודתה בפניי על גודל התרגשותה.
לפעמים אירועים בחיינו נדמים לנו כמיותרים, חסרי משמעות ותוכן. גם אני חשבתי כך, עד שהכרתי אותה. לולא האירועים הריקים מתוכן ומשמעות בעברי הרחוק, לא היינו מכירים. אילו הייתי בעל אמצעים וידע, הייתי במקום אחר ולא שולח הודעה סתמית.
החיים מתוכננים. העתיד מלא במבוכים וסודות. הישארו מוכנים, ההצגה רק החלה...
דרך אגב, אני יכול לומר שבזכות הטעות הפרטית שלי ניצלו חייהם של מספר אנשים יקרים. צאו למשימה!
| |
נאום החלשים
הכינו את מדי הקרב. השחיזו את סכיניכם. אך אין צורך לצחצח את הנעליים, בין כה וכה עורם יתאבק בעפר המלחמה. הניחו לנהר הדמעות לבצע את העבודה. ימים רבים עמדתי בפני מיטב הלוחמים, אריות גבורה שחשבו ששדה המערכה הוא מגרש המשחקים הפרטי שלהם, אבל דווקא הם היו אלה שנכשלו. לעומת זאת, בכם אני מאמין. נכון, אינכם גיבורי חיל ואף אדם מכם לא מלומד מלחמה, בדיוק מסיבה זו, אני מאמין בכם. לעולם כוח השכל יגבר על כוח השריר. איזו דמות הייתם מעדיפים להיות, בעל חוזק שמשתמש בו בקלות דעת ומסתבך עם אויביו או אדם משכיל שבעזרת תבונתו מגיע להישגים ומשתלט על חוטפיו? מעבר לכך, קבוצות הטרוריסטים הסיקו את המסקנות המתאימות מסבבי התקיפות הקודמים, ורמת החשדות שלהם עולה למראה כוחניות, אבל ברשותכם חבוי אפקט ההפתעה שחשוב כל כך ואין שני לו בחיי הצבא. הגוף הוא בסך הכל מסכה, מעטה הפחדה שמתחתיו מסתתרים עיניים מתרוצצות, לב פועם ונהרות זיעה נגרים במהירות. ביום הדין תוכלו גם אתם להתחזק ולהידמות כאחד העם, אבל עד עתה, שמרו על היתרון היחיד שיש לכם.
| |
אונס טלפוני
היי, אני הסמארטפון.
לא, אל תתקרב אליי! אני מסוכן, הרסני. אני יכול להרוג אותך בשנייה אחת. אני ממכר כל כך, ועדיין כולם חפצים לברוח ולהיפטר ממני. אתה מבין את גודל האבסורד? אני רק נראה חלש ולא מזיק, אבל במו מעגליי החשמליים רצחתי אלפי אנשים. אתה יכול לשאול נפגעי בריונות ברשת.
ביום שני האחרון מורה בבית ספר בתל אביב הרצתה לכיתה שלמה על כך שאני מסוכן, שאני מעניק מסכות הגנה לפושעים ובעזרתי הם חופשיים לפגוע. שזו דרכם לשחרר את הרוע שחבוי בהם.
רגע, מה?
אני לא מבין למה היא מתכוונת. אם הם משתמשים בי בתור כיסוי כדי לפרוק את שעל נפשם, סימן שהאנרגיות השליליות שבתוכם היו הרבה לפניי וגם בלעדיי.
לעזאזל.
בני אדם, אתם טיפשים כל כך, שונאים בלא הרף ומחפשים אשמים אחרים. במקום להרחיק אותי וכלי ביטוי אחרים, תחנכו, תסבירו, תלמדו את כולם איך להשתמש בי ולבטא רגשות.
למה באצבעותיכם אתם מכריחים אותי להיאנס לעשות רע ומטיחים בי את האשמה?
תתעוררו. תכלו את הרעה מקרבכם.
די לצביעות.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
