היה לי סופ"ש טוב. אפילו נפלא. דברים זזים לטובתי ואני מרגישה שהתפילות שלי נענו, כל אותן תפילות שנטוו בשעות לילה מאוחרות מלאות דמעות מרות. הלב שלי נקרע ונשבר אינספור פעמים במהלך השנים האחרונות ופתאום כל הטוב הזה נוחת עליי. אני לא יודעת איך להודות על זה. טוב לי כל כך ואני מאושרת. אומרים שאושר הוא רגעי אבל אני בטוחה שיספיק להיזכר בו גם כשלא יהיה ולהתמוגג מחדש. אין לי מילים, בחיי שאין לי, וזו אחת הפעמים היחידות שאני באמת ובתמים לא יודעת מה לומר. על הפנים שלי מרוח חיוך גדול ויש לי הרגשה שכל המהמורות והמלכודות שהכשילו אותי בדרך נגמרו, התחשלתי, ועכשיו? עכשיו אני בסדר, יודעת להתמודד, ויודעת גם להבליג, לראות ממעוף הציפור.
תודה :)