בבקשה תיכנסו אני מרגישה לבד כרגע

(א' ואני התקרבנו ממש והכל צ'יל אני קצת בחשש שנמאס לאנשים (לכולם) ממני אולי כי לי קצת נמאס מעצמי וגם יש לי רק 300 ש"ח בבנק ובץ בקופסה של האודם אז הכיף יחזור רק במשכורת של חודש הבא)

אם כבר בלאקאלישס אז האמת שזו תקופה גזורה ומדהימה. היומיים האחרונים הרגישו לי סתמיים כי רק עבדתי\למדתי\ישנתי\אכלתי\שוטטתי והשוטטות היתה קצת פחות מדהימה ולאוכל אין ממש טעם. amazing phase your days your hazy ways my blazing arrow

האמת שהכל פשוט מכושף. אין לי מספיק רצון להביע את הכל במילים חדשות. קסם קסם קסם אבל יש גם דאונז, וכשהם מגיעים במלוא עוצמתם אני לומדת הכי הרבה (((סיפור לדוגמה: כשאחרי ערב מכפכף שיכור מעושן וגזור אני צונחת ולד' נמאס לשמוע את זה כי הוא לא שם אז הוא פשוט הולך ואני נשארת לבד לגמרי בגינה בשינקין מנסה לעכל מה דה פאק לעשות עם עצמי עכשיו ואחרי כמה דקות של בכי אני מתקשרת לא' שישר מבקש ממני לבוא מה שמרגיע אותי מאוד (להרגיש לא לבד) עד כדי להתקשר לד' ולהגיד לו שיחזור כי יש לנו עניינים לא פטורים ואז אנחנו פוטרים אותם בשיחה שפשוט מטהרת ואני הולכת לישון אצלו (הפעם באמת רק לישון))) (((יש לי מיליון סיפורים ומיליון חוויות ופפפ החיים שלי מדהימים)))

מניחה שחוסר הטעם נובע מפחד פחד פחד וספק ספק ספק 

(תרגלתי פעמיים מאז שחזרתי. אתמול ברכבת והיום בפארק צ'ארלס קלור)

והשדון נגזר לו באירופה ואני גם כאן קצת ואנחנו לומדים ומתחזקים והכל מדהים לגמרי

איך אני מעיזה בלכל להרגיש ריקנות זו אחת התקופות הכי טובות שהתרחשו בחיים שלי. הכל המון קורה כל הזמן. הריקנות נובעת משיעמות ומדומיו אבל היא לא באמת שם. 

משעמם לי ואני בבית, שזו נקודת המוצא של כל רשע אי פעם. אולי אלך לישון (זה הפך לתחביב כמו גם לצייר על קירות כן אני עושה גראפיטי מאדרפאקרררררררררז)

אצטט תוך כדי עיוות קל (שנובע מזיכרון פגום במקצת ומהתאמה של גוף ראשון רבים לגוף ראשון יחיד) את ג'ק קרואק ואומר: אני עושה את מה שנועדתי לעשות. לנוע