Living death

ואני צריכה לעבוד ולארגן הכל מראש ולא לחפש איפה להאשים

אני מחפשת את הדרך שלי

אני מתגעגעת בטירוף ומחכה לכנס הבא כמו אוויר לנשימה

אני לא יודעת מה אני עושה עם חיים שלי

טעויות וחוזרות, שקר הבל היופי והחן אבל את נשארת איתי 

א' עזב וזה טוב לי כי אני אומללה מהנוכחות התמידית שלו כשהוא מפשיט אותי במבט

יומיים קבועים לבכות כשדניאלה נמצאת וזה ככ מתסכל שלבד אני לא מסוגלת להשתחרר מזה

זורמים עם מה שיש ובתכלס אני לא יפה ולא חכמה מספיק ואין מה לעשות שאני כזאת

רק לשאוף ליותר

אני מחר אלך לשחות ואני אשחה 20 בריכות, אתגבר על הכאב בברך

אני לא השתנתי

אני עדיין שבורה

הלוואי ונמצא את המילים הנכונות והכל יסתדר אבל איך אנחנו חיים כשהכל שבור?

זה כבר מאוחר מידי

אני משתגעת

מ''נ.