Living death

חומות

אני רוצה לבכות ולהוציא הכל בדמעות,

אבל העיניים יבשות,

אין דמעות מלוחות.

יש כאב יבש,

מחשבות רעות,

ותקווה אחת קטנטנה-

שיום אחד זה יישתפר

ואני לא אהיה לא רגילה.

שאני אהיה כמו כולם,

בלי כדורים ובלי איבחונים,

בלי רופאים שלעולם לא מחייכים,

בלי בתי חולים מסריחים.

בלי שונות מרתיעה, 

בלי חיים בצל הסכנה.