נערה מתבגרת

היי, אז לפני כמה שנים הייתי בקורס אופנה שעזר לי מאוד ברכישת ביטחון עצמי לגבי הגוף שלי.

לפני הקורס הייתי ילדה שמנמנה, עם חזה גדול שגרם לי להיראות די מגודלת. הייתי שונאת את המראה שלי, גם הפנים היו עגעגלות מאוד ולא מחמיאות בכלל. אני זוכרת שהייתי שונאת ללכת לחנויות בגדים יחד עם אחותי שהייתה יותר רזה ממני, ועליה הבגדים היו יושבים יפה.

אני זוכרת שהייתי בוכה לפעמים, בין חנות לחנות כי פחדתי שאני נראית נוראי בכל הבגדים ושום בגד לא באמת מתאים לי.

אחרי הקורס צברתי פתאום ביטחון עצמי, והתחלתי גם ללכת לאימונים בסטויו הכוללים גם עיצוב וגם אירובי.

בהתחלה להיכנס לתוך המסגרת הזאת של הספורט הייתה לי קשה, אבל ידעתי שאני חייבת להשתדל, כי אני לא רוצה להישאר שמנמנה דווקא בתקופת הנעורים, כשכל הבנות מסביבי נראות מצויין ובין היתר גם אחותי.

האימונים היו מעייפים ומתישים, ובהתחלה היה קשה להיכנס למקום שבו הבנות מחוטבות ורזות ואת שמנמנה ולא ספורטיבית.

בסופו של דבר האימונים האלו השתלמו לי, הצלחתי להרזות 4 קילו, ואני מאמינה שגם הגוף שלי התעצב.

אני יודעת שאם אתם בטח קוראים את זה אתם אומרים שאני בטח נראית אותו דבר, וסתם אנשים מחמיאים לי כדי שאני ארגיש יותר טוב, אבל אני גם מרגישה את השינוי הזה.

היום הלכתי בקניון והרגשתי טוב, הרגשתי שהבגדים יושבים עליי בצורה יפה, אולי לא בצורה המושלמת, אבל בצורה שרציתי שישבו עלי.

אני רוצה להרזות עוד 3 קילו עד סוף החופש, ואני מאמינה בעצמי שאני אצליח. הפסקתי לשתות שתייה מתוקה, אני ממעיטה בפחמימות, ולפחות פעמיים בשבוע אני עושה פעילות ספורטיבית.

ולכל הבנות שרוצות לעשות דיאטה, ולהיראות הרבה יותר טוב ממה שהם עכשיו, אל תפסיקו לאכול, או תקיאו את האוכל שלכם. זה לא הפיתרון. התוצאה שתצא לכם מזה זה אולי שתיהיו יותר רזות אבל אתן יכולות גם להגיע למצב של אנורקסיה ובולמיה. מחלות שגורמות גם למוות. מחלות שלא תרצו בכלל לחוות.ולא זה לא מניסיון. אני פשוט קוראת כל כך הרבה סיפורים עצובים על באנורקסיה הזאת וזה מחריד אותי כל פעם מחדש.

נערה תמימה שהרגישה שהיא שמנה מדי והפסיקה לאכול, אחרי זמן קצר הנערה הזאת עוברת לבית החולים. ואם המזל פועל לטובתה היא תחיה, אבל אם לא אז אותה נערה תמימה פשוט תלך.

אז בנות, כולכם יכולות לעשות את זה, זה קשה בהתחלה, אבל אחרי זה כשאת מתחילה לראות תוצאות הקושי הזה ייעלם בלי שתשימי לב אפילו.