בראש שלי הכול נשמע יותר טוב

זה יותר מידי

זה הכול פשוט יותר מידי

אני לא עומדת בזה יותר

זה מסכה על מסכה על מסכה ואף אחד לא מסתכל, ואף אחד לא רואה

אני מרגישה אבודה

אין לי כיוון ואין לי מטרה

אני יכולה להתחיל לבכות סתם בלי סיבה 

וזה בכי שבא עם כאב, כאב שמרגישים, כאב שנמצא איתי כל יום

ואני לא יודעת למה זה ככה, ואני לא רוצה שזה יהיה ככה יותר

אבל אני לא שולטת בזה 

אני לא מצליחה 

אני לא רוצה לבכות, אני לא רוצה להיות עצובה

אני רוצה להיות לבד

לגמרי לבד

עד שזה יעבור