בראש שלי הכול נשמע יותר טוב

רגע אחד אני מוצאת את עצמי מרחפת אל תוך זרועותייך, ולאחר מכן בבאת אחת מתרסקת אל תוך המציאות שלי, שיעור לשון.

אני אוהבת אותך בלי כל מה שמסביב. לא אוהבת אותך עם חברים שלך, או עם הידידות שלך, למען האמת המחשבה עלייך איתם יכולה לגרום לי לכעס בלתי מוסבר, כאילו אתה שייך לי.

אני אוהבת את הבועה שבנינו לעצמינו, כשאנחנו מדברים אני לא חושבת על שום דבר אחר מלבד מה יהיה הדבר הבא שתאמר.

במקום מסויים אני אפילו אוהבת את העובדה שאני לא מצליחה לקרוא אותך עד הסוף, אתה מוביל אותי, אבל משאיר קצת ערפל מסביבך כדי שלא אוכל למוטט את החומות שלך.

אני אוהבת את זה שאני מצליחה להוציא את הילד שבך. מאחוריי החזות האדישה שלך, אתה פגיע, ביישן. 

אף אחד מאיתנו לא מודה

אמרת שאני מעניינת אותך, אמרת שאני מיוחדת. וכשאמרתי שקשה לי לסמוך על אנשים, גרמת לי להאמין לך. 

אני מאמינה לך

אל תאכזב אותי 

היום תתחיל שנה אזרחית חדשה, אני רוצה שהיא תתחיל איתך