אקזוטיקה לעניות

רק התעוררתי וכבר המח שלי מתפוצץ ממחשבות.

הדכאון הזה משבש לי את כל רצף החיים-קמתי אתמול ב12 בצהריים,הלכתי לישון ב12 בלילה והתעוררתי ברבע ל7.

מנסה להבין מה מפיל אותי כלכך למטה בכזו פתאומיות.איך קרה שפגעתי בעצמי שוב אחרי 3 שנים,איך אני מרגישה הכי לבד שיש למרות היותי מוקפת באנשים הכי מקסימים חמים ואוהבים שיש.(כי אני לא יודעת לבקש עזרה)

חצי יושבת חצי שוכבת במיטה מאזינה למוזיקה שליאב נתן לי ומעבר לדלת שומעת את האורחים הגרמנים שלי מתעוררים,בחלון רעש מעיק של שיפוצים.רוצה להחליף את החיים שלי לפעמים אבל אני מבינה שאשאר האדם שאני ואכנס לדכאון מכל דבר וגם אדע לצאת ממנו לבסוף לא משנה איזה חיים יהיו לי.

-להכריח את עצמך לכתוב,ממחשבה שאולי זה ינקה משהו

-לחשוב על אותו האדם מליון פעם בדקה ולשנוא את עצמך על היותך אובססיבית

-לפחד שאותו אדם ישנא אותך

-להרשות לעצמך להכנע לגעגוע

-ואז להתנער מזה,כי אסור

-להתרגש לקראת ביקור הדודה שלך,שאת הכי אוהבת בעולם

-לשקול אם לספר לה שאת מעשנת

-לדעת שזה ישבור לה את הלב

-להחליט לספר לה בכל זאת,כי איך תעברי יום שלם כשאת כלכך בדכאון בלי סיגריה?

-להקשיב לשירים שיושבים אצלך במחשב כבר כמה חודשים אבל עדיין לא האזנת להם אף פעם

-להרשות לעצמך להכנע לדכאון

-לנסות להתנער מזה,כי אסור

-לא להצליח

-לפגוע בעצמך שוב

-כי לא הצלחת

-לשנוא את עצמך כי פגעת בעצמך שוב

-לפגוע בעצמך שוב

-לא לספר לאף אחד הפעם,זה סתם מעורר דאגה מיותרת.

-לחזור לגיל 15,אפילו שהוא היה הכי נורא

-אבל אז הרשת לעצמך להכנע לכאב והיית פחות שיפוטית עם עצמך וסמכת על אנשים הרבה יותר וידעת איך לבקש עזרה(אז מה אם אף אחד לא נענה לבקשה הזו וכולם עזבו אותך בסוף ואיפה את היום חוץ מזה שאת הכי לבד,הכי שיפוטית עם עצמך,לא מוכנה לבקש עזרה כמעט מאף אחד,מתה מפחד שיעזבו אותך,לא מוכנה לקבל את זה שאת נופלת לפעמים,לא מוכנה להראות חולשה וממש לא מסוגלת להיות לבד)

-להכנע.

-להריץ עוד כמה מחשבות בראש.

-לבכות.