אם היית יודעת כמה אכפת לי ממך.
וכמה בקלות אני יכולה להיפגע ממך.
אולי לא היית כל כך רעה אליי במילים.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
מרוצה?
כי אני אוהבת אותך הרבה יותר.
אז למה לא אכפת לך ממני?
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
את נהנית מזה?
כי אולי זאת הסיבה היחידה שאת חברה שלי.
זה שאני אוהבת אותך, ולך לא אכפת ממני.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך
אולי זה נותן לך מין הרגשה של שליטה.
לדעת שלי באמת אכפת.
אני יודעת, זה בסדר. אין לי חברים אמיתיים.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
אפילו את לא שם בשבילי שאני צריכה.
למרות המצב שלי - אני הייתי רוצה לדעת על כל מה שעובר עלייך.
למה זה לא הדדי?
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
אני הייתי רוצה שאת תאהבי אותי כמו שאני אוהבת אותך.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
אני אוהבת אותך?