לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יש לי מטרה, פשוט עד שיהיה לי כח להגשים אותה, אני אשכב על הגב, ואחלום.


לפעמים אני ככה ולפעמים ככה, אבל כשאני לא ככה או ככה, לפעמים אני מצליחה לכתוב משהו טוב. לפעמים.

Avatarכינוי:  פו· הקטנה

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2012

סינדרלה בחצות




כבר סיפרתי לכם על המחלה שלי?

יש לה שני שמות. האחד - הושימוטו, על שם המדען שגילה אותה, לא יודעת מה איתם אבל אני לא הייתי רוצה להקרא סוכרת ...

למה השתמשתי בדוגמא של סוכרת? כי זו היא מחלה בדיוק מאותו הסוג, היא לעולם לא עוזבת. שם המחלה בשפה המדוברת הוא "תת פעילות בבלוטת התריס". היא גורמת לי להשמין ממש קצת ללא סיבה. אני יכולה להיות בצום שבועיים, אבל הגיוני שאני בקושי ירד במשקל. (אל תדאגו, אני לא שמנה, ממש לא, את זה אני יודעת.).


היא גם גורמת לזה שאני נשארת נמוכה, לזה שתמיד ממש חם לי, וכשלא ממש חם לי, אני רועדת מקור. לזה שאני לא מצליחה לישון בלילות, ולא מצליחה לתפקד בימים, וכו' וכו'...


אז מה עושים כדי לטפל במחלה שלי? טוב בואו נתחיל מזה - אני לוקחת כל יום כדור במינון של 50, אין לי שום מושג מה זה אומר, לי זה רק אומר כדור אחד ביום. לאחר כמה זמן גילו שזה עדיין לא עוזר. אז אמרו לי שיום אחד בשבוע (יום שבת) אני אקח מינון של מאה (שני כדורים). אחרי שגם זה לא עזר, את המינון של המאה אמרו לי לקחת גם ביום שלישי וגם בשבת. דבר ראשון אגיד לכם: הכדורים האלה הורסים את המערכת הבריאותית שלי, אבל אין שום טיפול אחר... 


כדי לאזן את ההרס של הגוף שלי, אני הולכת למדקרת סינית (כאילו שבדקות דם כל שבועיים לא מספיקות לי, נכון?) ואני עושה דיאטה שאמורה לסדר חזרה את הגוף שלי, שבשבילי היא ממש קשה, ותאמינו או לא אבל היא תהיה ממש קשה גם לכם. למה?


כי זאת דיאטת "ללא גלוטן". 


מה זה גלוטן? הדבר שיש כמעט בכל דר שאתם אוכלים!


פיצה, פסטה, שניצל, פתיתים, סנדוויץ', ססעמקק אפילו בפופקורן דוחפים את זה!


ולמה זה נמצא בכל הדברים האלו?


א) כי זה בבצק וזה טעים.


ב) כי זה כמו דבק. אין לי באמת מושג למה דוחפים לנו דבק לאוכל, אבל הידעתם שבגני ילדים, לעתים משתמשות הגננות בבצק ומים כמו דבק לילדים?


בכל אופן, לי אסור לאכול את הסופר גלו הזה.


והכל היה סבבה, ללא הבולמוס.


אחחח למי מאיתנו אין רגעי שפל? טוב, הרגע שפל שלי זה כשאף אחד לא מסתכל, ואני דוחפת לתוך הפה הקטן שלי את כל האוכל *שאסור לי* שנמצא בהישג יד.


וזה נוראי ואחרי זה יש לי רגעי חרטה, אבל אני לא יכולה להפסיק! זה קשה מידי.


כמובן שלא יכלו לגמרי לנתק אותי מהאוכל, ולכן נתנו לי עוד כדור (הידד!) עם הטעם הכי נורא בעולם, שאני יכולה לבלוע פעם בשבוע, לחכות עשרים דקות, ואז לאכול את כל מוצרי הגלוטן שיש, אבל רק שמונה שעות, כי לאחר מכן הההשפעה פגה.

לא יודעת מה איתכם, אבל אני פשוט מרגישה כמו סינדרלה בחצות...




נכתב על ידי פו· הקטנה , 14/12/2012 12:02  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




4,180
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפו· הקטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פו· הקטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)