יש לי מטרה, פשוט עד שיהיה לי כח להגשים אותה, אני אשכב על הגב, ואחלום.

למרות שלא הרבה יודעים את זה (לא הרבה = אף אחד) הבלוג הזה במקור היה אמור להיות בלוג בו כל יום אני מפרסמת משהו שאני אוהבת.

זה לא קרה.

בכל אופן בגלל כל הדיכאון והפדיעה העצמית שנסחפתי אליה, החלטתי להכין פוסט כזה D:

* לעמוד בחוץ כשממש קר, להוציא אדים מהפה, לעשות "טוווו, טווו" ולהעמיד פנים שאני רכבת (מותר לי גם אם אני לא בת 3!)

* כשאבא שלי מכסח את הדשא, ויש ריח רענן בכל המשק.

* כשאח שלי חוזר לשישי-שבת, וtנחנו יושבים מול המחשב, עם הגיyרה שלו, ושרים שירים ומנגנים אותם.

* לא להצליח להרדם, ולהתחיל לחלום על העתיד ולעשות תוכניות.

* לעבוד על ציור במקבץ המון זמן, ואז לקבל מחמאה ממישהו שאכפת לי מדעתו.

* לדבר עם הידיד/קראש סודי שלי, ולהבין איך אני לא רוצה להיות החברה שלו, כי אני כל כך אוהבת לדבר איתו סתם ככה...

* לחשוב על קעקועים שאני רוצה לעשות כשאגדל.

* להכנס לבלוג ממש יפה/ מצחיק, ולהחליט שהוא צריך להיות שלי.

* לחזור חזרה לבלוג שלי, ולראות שמישהו הגיב על קטע בלי תגובות שלי (רמזון ורימזיזי)

* לדבר עם מישהו באינטרנט, ולהתחיל לעשות שיחה כל כך מטומטמת, שאם אני יקרא אותה שוב אני כנראה יתאבד.

* כשמשעמם אצל חברה, ואני ממציאה משחק (הפעם האחרונה - למצוא שיר פופ חרוש ומפגר ולהמציא לו מילים מטומטמות שחוזרות על עצמן כדי שיוכל להיות הפסקול של קליפ בת מצווה סטייל עמית הר-שלג )

* כשלסבתא שלי יש רגעי צלילות ואני מדברת איתה בלי לעצור ולהסביר לה הכל.

* לקבל אסאמאס מפתיע ממישהו שאני אוהבת.

* כשיש פרפרים בבטן

הייתי כותבת עוד אבל אין לי כח + אני צריכה לחזור לסטיפס ולמרר על חיי המרים/לצחוק עם אנשים יתר על המידה ולגרום להם לצחוק במשך חודש כל פעם שהם שומעים את המילה "חציל".