בשישי-שבת הייתי אצלו
היה דווקא ממש כיף,כל הלילה אכלנו אפילו שהוא היה עייף
שכבנו...הוא עדיין ממש אוהב אותי ואני עדיין ממש דפוקה שאני כזאת פרנואידית.
בראשון הלכתי לרופא,נשקלתי וירדתי עוד 2 קילו
לא הייתה יותר מאושרת ממני!
למרות שהגעתי הביתה וטחנתי מלא אוכל כמו בהמה ועל זה אני ממש כועסת
זה נהיה הפרעות אכילה של אנשים שמנים לא של אנורקסים
אני פאקינג אנורקסית נכשלת >< לא שזה דבר טוב להיות אנורקסית
אבל להיות שמנה זה פי אלף יותר גרוע :[
גם אתמול אכלתי רק בלילה שהגעתי הביתה
הייתי אצל איזה פסיכיאטר דפוק והוא פאקינג חרא של בן זונה!
דיכאון פוסט טראומה בלהבלהבלה לא רוצה את התרופה המזדיינת הזאת שמעלה לי את התאבון!!
כולם יקפצו לי אני לא לוקחת אותה מצידי לשבת מדוכאת במיטה כל היום רק שאני לא יעלה 20 קילו בגלל תרופה אחת.
אני ממש שונאת את אמא שלי.
כאילו אני בעצם מתעבת אותה כל דבר שיש לה רע עליי היא הולכת ואומרת לאמא שלה ושתיהן צועקות עליי בייחד
ובאלי למות פתאום.
הפסיכיאטר אומר שצריך לאשפז אותי במצב שלי
למה בכלל אני שיתפתי איתו פעולה איתו ועם השאלות הדפוקות שלו אני לא איזה חולת נפש מפגרת
אני רק בדיכאון ואני שונאת את זה .
היום אכלתי סוכריות ואז דייסה ואז לקחתי איזה שוקולד מעוגה ואז שוקולד מריר
בינתיים אני בסדר אבל בטח בלילה אני ירגיש רזה פתאום ואני יחליט לטחון שוב
לארוצהלארוצהלארוצה זהו היום אני רצה 10 קילומטר לשרוף את הכל >:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
