בערך בכיתה ח' , ידעתי מי אני . זתומרת הייתה לי אנג'נדה קבועה .
ידעתי מי אני ומה אני . הייתי פריקית קטנה . איפור כבד קצוות אדומים .
רוק ומטאל בכל הכוח [ גם היום מינוס מטאל ותוספת לנה דל ריי .]
ולא שהייתי אז משהו אבל ידעתי מי אני .
גם בכיתה ט , ידעתי בערך . זה הייתה גרסה משודרגת של ח' .
ואז קרו כל הדברים ובלה בלה בלה .
הגעתי להיום . אני מחפשת מי אני , שוב .
אני מניחה שזה שלב מעצבן כזה , שצריך לעבור .
אני שונאת שאנשים אומרים לי שאני שמנה , ושאני חייבת להרזות .
כמו מנטרה קבועה , והאמת היא . שאני לא חושבת שאני כלכך גרועה .
אני לא רזה , אבל אני לא בהמה . לא יודעת זה כלכך מכעיס אותי .
אני חושבת שיש לי אכילה ריגשית . עובדה אחרי גל וב' עליתי 10 .. 15 קילו.
אני גם מרגישה דפוקה [כן כמו כולם] אבל לא יודעת . אני רוצה להסתכן .
לשבור את הגבולות של עצמי כדי למצוא את עצמי . כאילו הגבולות שלי הם הסלילים באדום לבן
אבל הם לא באמת ימנעו ממך לעבור , הם אזהרה קטנה אבל לא חוסמת .
אני צריכה לבנות חומות .
החלטתי לוותר על גזר , לחלוטין . הוא סתם קראש שרציתי שיהיה יותר .
רציתי עמוד להישען עליו . שיעזור לי לבנות חומה . אבל האמת היא שאני צריכה לעשות את זה בעצמי
או לפחות למצוא מישהו מספיק ראוי .
אני מרגישה שכל מה שיכול להידפק , נדפק . כאילו החיים שלי הם קומדיה מהלכת .
אבל אני מזוכיסטית , באמת . אני נהנת להכאיב לעצמי , לחשוב מחשבות רעות .
מישהו יוכל איי פעם לאהוב אותי במשקל הזה ?
ואם אני ארזה , אני תמיד אחשוב שמי שאוהב אותי לא היה אוהב אותי שהייתי שמנה .
ואני לא שמנה ... אני רק מלאה .
אני רוצה לצבוע את השיער , לשתות , לעשן לא כי יש לי מספיק מעשנים בבית .
סמים לא מלהיב אותי . וסקס... וול אין לי עם מי .
אני גם לא מעוניינת לשבור חוקים של החברה .
רק של עצמי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sunsinne