"במקום בו שורפים ספרים,ישרפו גם בני אדם."

עברה כבר שנה וחצי מאז שנפרדנו, טכנית, אם לא הייתה פרידה,היינו יכולים להיות היום כבר שנתיים ביחד.
כל כך מוזר פתאום לחשוב על זה, להיזכר בזה...
בזמן האחרון כמעט בכל מקום שאני נמצאת ואני מוקפת בחברים הוא גם נמצא שם,לא רחוק.

וזה כל כך מוזר, שהבחור שהיה הפעם הראשונה שלך! שאמרת לו שאת אוהבת אותו והוא אמר גם לך, מתנהג אלייך כאילו אתם אפילו לא מכירים.
לפני כמה חודשים חלמתי שאני נפגשתי איתו ולפתע הוא נישק אותי, למרות שפינטזתי על זה כל כך הרבה פעמים (כמובן לפניי שנהייתי עם ווסו) ופתאום הנה, זה קורה, אני מתנשקת איתו שוב...הדבר הראשון שעולה לי לראש אחרי שזה נגמר ש "היי, אני לא מרגישה אליו שום דבר" .
אני לא יודעת אם זה משהו או מישהו שמנסים לבדוק אותי או לא יודעת מה אבל כל זה בעצם רק מוכיחים לי שוב ושוב שמה שאני מרגישה לווסו זה לא סתם  הרגשה של התרגלות ושל משהו קבוע אלא אהבה.
למרות שאני לא אשקר, מספיק שהוא נמצא לא רחוק והלב שלי כבר פועם בחוזקה ויש לי דחף מוזר להתסכל לכיוון שלי כדי לראות אם הוא מסתכל עליי בחזרה.