להיות אימא

עשיתי בדיקת דם.. לא היה הריון .. בערב הגעתי לרופאה שלי, ״עשית מוקדם מידי את הבדיקה עוד יש סיכוי שיתפוס״ היא אמרה באופטימיות המקסימה שלה..

אחרי שהכנתי את עצמי לעוד חודש של ספירת זקיקים ובדיקות ביוץ,  שוב הייתי מאושרת מבין כל האנשים בעולם. 

נסעתי באופניים ברחבי העיר שרה ומזמרת .

כעבור יומיים הגעתי לבדיקת דם נוספת. אין הריון. יום לפני עשיתי בדיקה ביתית וגם, שלילי. זהר לו שם פס אחר בלבד..

אני יודעת שאני קרובה לזה. החודש זה יקרה..

הזקיקים גדלים ומתבשלים להם שוב בשחלות שלי.

החודש אני יהיה כמעט אימא. 

מוזר איך עוד לפני שילדי קיימים אני חיה איתם.

אני כותבת לילדיי יומן.

כבר תקופה, שאני כותבת להם על החיים בזמננו.

אני כותבת לאנשים שעוד לא קיימים, ואני לא יודעת את מינם עדיין.

אני כותבת להם איפה אני גרה, ואיך פתאום יש אופניים חשמליות וטלויזיה שטוחה ובטח שהם יהיו בגילי יהיה הרבה יותר.

אני מסבירה להם על התהליך של להפוך לאימא והעובדה שאני כבר אוהבת אותם כל כך.

אני מספרת להם על אימא שלי ואיזה מין בני-אדם יש בחיים שלי.

אני מספרת להם איך בחרתי את אבא שלהם מתוך קטלוג ועל אנשים מוזרים שיש באוטובוסים.

על העתיד שאני מאחלת להם.

אני כותבת לילדים שהיו לי, לאנשים שיגדלו בעולם שלנו, על מוסר וחלומות.

אני מספרת להם שאני אוהבת אותם עוד לפני שנולדו.

אימא בקרוב.

(עדין לא עברתי הזרעה, אני עדין לא מבייצת, אולי שבוע הבא.)