מפחדת לפתוח בפניך את הלב,
מפחדת שתצחק
פעם אחת הייתה בנינו שיחה אמיתית
שיחה שבה לא היו עקיצות או ירידות,
שיחה שממש נהנתי בה
אולי גם אתה
שיחה שמה לא הייתי נותנת כדי לחזור אליה
שיחה שבסופה הסתכלנו אחד לשני עמוק בתוך העניים, כאילו לשנינו יש אותו כאב הזדהות
לכמה רגעים הרגשתי שאתה מבין אותי באמת
שאתה, לא כמו כל השאר, שופט אותי ישר כ"ילדה מטומטמת"
שאמרת "לדעתי את לא טום-בוית פרועה" הרמתי אליך עניים ורציתי לבכות מהתרגשות
אתה הבנאדם היחיד שמכיר אותי
את הנשמה האמיתית שלי
אתה הבנאדם היחיד שלא שפט אותי ישר,
אתה היית היחיד שלידו הרגשתי פתוחה, ואמיתית
כאילו הגעתי למקום הנכון, ושם הייתי אמורה להיות תמיד
התאהבתי בך ונקשרתי אליך בגלל הכנות, היושר, הפתיחות
לא רק בגלל המראה שלך
או בגלל הרושם שהשארת עלי לראשונה
נקשרתי אליך כי היית אמיתי,
כי היית שונה מכל הבנים האחרים
כי לא התביישת ללכת ולומר את דעתך
כי שיקפת את מה שאני מחפשת בבנים
אתה הבנאדם המיוחד ביותר שפגשתי
כשאני מסתכלת עמוק לתוך העניים שלך אני רואה את הנשמה הטהורה שבפנים
גם אם לפעמים אתה עושה קצת שטויות
אני אוהבת אותך כי אתה היחיד שדיבר איתי בכנות
ובחר לדבר איתי לא בגלל המראה שלי, או הדיבור, או הכשרונות
בגלל הנשמה שהוא ראה בפנים
אותה שיחה עזרה לי להבין כמה אני אוהבת אותך
וכמה הייתי רוצה אותך לידי
לא כחבר,
כידיד +
כשאני מסתכלת לתוך הפנים הרצניות שלך אני רואה הכל,
אנחנו נשמות תאומות
אתה בנאדם מיוחד
חבל שהלב שלך נתון למישהי אחרת,
אבל אותי כבשת בקסמיך
לא כי ניסית, אלה כי לא ניסית
כי היית אמיתי, כֵן, לא ניסית לגרום לי להתאהב בך
אבל מה שלא עשית - הצלחת. ואני - שלך לנצח