כל פעם שאני רואה אותך אני מרגישה רגשות מעורבים.
אהבה, כעס, ורצון להקיא. פשוט להקיא.
העירבוביה של הרגשות האלה יוצרת לי טעם מגעיל בפה, ופשוט בה לי לירוק מרוב כעס, להקיא את הנשמה ולהיפטר מהרגשות המגעילים האלה, שיסחפו כבר למי הביוב וגמרנו.
איך זה שהחברה הכי טובה שלך מצליחה עליך בהכל? תורם לביטחון העצמי - ממש לא, וגם ככה הביטחון שלי הוא לא ממש בשמים. בטח שזה לא תורם לי להערכה העצמית שלי עצמי, וזה מצחיק. אני מסוגלת להעריך כל בנאדם בעולם חוץ מעצמי. בכולם אני מוצאת תכונות נהדרות ורק בעצמי אני רואה את התכונות הרעות.
החברה הכי טובה שלי מצליחה עלי בהכל. בכל מה שאני עושה. היא כבשה את אהבת חיי הראשונה, היא הצליחה בכל מה שעשתה אי-פעם. בכל המבחנים היא תמיד מקבלת ציונים הרבה יותר טובים משלי, היא מסודרת, נקייה, ויפה מאוד. בנים ובנות משוגעים עליה. וגם המורות מתות עליה, בעוד שאותי הן שונאות.
אני מרגישה שהאופטימיות שלי מתחילה להיתמעט, והכעס והתסכול מתחילים למלא אותי.
אני עצבנית וכל כך מאוכזבת מעצמי עכשיו.
בה לי להקיא את האהבה החולנית והמטורפת הזאת.
רק היום גיליתי שהוא הציע לה חברות. איזה יופי לי!
כל מי שאני אוהבת - יום למחרת הוא החבר החדש שלה.
כי היא פשוט מושלמת, ואני? החיים שלי הם חרא אחד גדול