גם אני, כמו רובכם, שמעתי שבוע שעבר על התכנית של שר החינוך לבצע שינויים די גדולים במערכת החינוך, ספציפית שינויים בהרכב בחינות הבגרות והאפשרות לא לעשות פסיכומטרי כדי להתקבל לאקדמיה. אלו שינויים שנשמעים לא רע בכלל, אני חייב להודות. רואים שיש הבנה שמשהו מקולקל בבחינות הבגרות והפסיכומטרי. מתחילים להבין שתעודת הבגרות הפכה לשולית ביחס לפסיכומטרי, בטח שלא כשמשווים את כמות ההשקעה בתעודת הבגרות (שלוש שנים בתיכון), לעומת פסיכומטרי שבדרך כלל המאמצים לו מתרכזים בחודשים בודדים.

אולם, גם אחרי הרפורמה יש לי קיתונות של ביקורת על מה שמתהלך היום בתחום החינוך בארץ. ברמה הכללית, גם לפסיכומטרי וגם לרוב הבגרויות, התלמידים לומדים איך לפתור את הבחינה, במקום ללמוד איך לחשוב. קחו לדוגמה את הקורסים בפסיכומטרי. הפכו את זה לעסק שלם, לתעשייה שלמה! תעשייה שכל מטרתה להקנות לתלמידים מיומנות - בפתרון בחינה, בלתת תשובות נכונות לשאלות. שמים סטופר, עושים מרתונים, לומדים איך לנחש בשאלות סגורות, אבל בשורה התחתונה, מישהו זוכר אפילו חצי מהמילים שלמד לדקלם לקראת הבחינה? מובן בכלל למה צריך להבין חישובים ונוסחאות גאומטריות מחוץ לעולם של הדף והעט? אני בספק רב.

מבחן הפסיכומטרי הוא, כנראה, רק קצה הקרחון של מה שרקוב במערכת החינוך. בהרבה מבחינות הבגרות, נאלצים התלמידים להעמיס על מוחם כמויות אדירות של מידע, לזכור בעל פה חומר. בבחינה עצמה באים, שופכים את החומר, "מרוקנים את המיכל", וממשיכים הלאה לבחינה הבאה. זה תהליך פסול מאוד בעיניי. האם התלמידים מבינים את המשמעות של האירועים ההיסטוריים שהם כותבים עליהם? האם הם הפנימו את המסרים המעולים שמועברים בסיפורים הקצרים המשובחים שמובאים בפניהם? או ספגו קצת מהערכים שמובלטים ביצירות?

ההתנגדות שלי לשינון והעמסת חומר היא לא רק בשל ההשלכה של זה על התלמידים עצמם, אלא גם בשל המחשבה על - מה הציון בבחינה ישקף? מה ניתן לומר על תלמיד שקיבל בבחינות בהיסטוריה, ספרות, תנ"ך (וכך הלאה)? שהוא מסוגל לזכור הרבה דברים? מה הערך של יכולת כזו? איך ניתן ליישם אותה?

הרי המטרה העיקרית של החינוך ושל האקדמיה היא להקנות לתלמידים ולסטודנטים כלים ויכולות כדי לעסוק במקצוע בהצלחה. איזה כלי מקבל התלמיד כאשר הוא לומד כמו תוכי? איזה יתרון תעסוקתי יש לו על פני אחרים? קטן מאוד, אם בכלל.

משום כך, האמונה והחזון שלי לגבי מערכת החינוך היא להפוך אותה ליישומית הרבה יותר. היום, בעידן טכנולוגיית המידע האינסופי, יש לכל אחד מאיתנו גישה מהירה להררי מידע. בשניות, אנשים מסוגלים לחפש תשובות לשאלות רבות מאוד, משאלות פשוטות כמו "מתי אלברט איינשטיין זכה בפרס נובל?" לשאלות מורכבות יותר. יש לנו מידע רב, אבל מה עושים איתו? לדעתי, המיומנות האמיתית והגדולה ביותר היא לדעת להפיק ידע ממידע. להצליח להשיג את המידע זה החלק הקל (וגם פה נדרשת מיומנות מסוימת), אך להצליח להבין אותו, לפרש אותו כראוי ולהגיע ממנו לתובנות מעילות - זו יכולת אדירה!

איזה עורך דין יהיה טוב יותר - זה שלמד בעל פה את כל ספר החוקים של מדינת ישראל, או זה שאולי לא יודע את כל החוקים, אבל יודע בדיוק איך להשתמש באותו חוק כדי לעזור ללקוח שלו לזכות במשפט? זה שיודע "הכול", או זה שיודע לגשר על פער הידע בעזרת חיפוש מהיר במקורות בתוספת תהליך חשיבה לוגי ומהיר?

מערכת החינוך צריכה ללמד את התלמידים לחשוב, צריכה להקנות להם כלים לניתוח מידע. המטרה תהיה לא לדעת הכי הרבה מידע, אלא להחזיק הכי הרבה יכולות שניתן ליישם מחוץ למסגרת הלימודים. כך גם הציונים שניתנים צריכים להיות. בחינות עם חומר פתוח זה הסיפתח לזה. לכאורה, ברשותך יש מידע בלתי מוגבל, אך זמן מצומצם להבין את השאלות ואת הדרך לפתור אותן.

אני הייתי רוצה לקחת את זה צעד אחד הלאה. יותר עבודות שכוללות מחקר ייכנסו לתעודת הבגרות. כשמישהו מקבל עבודה שדורשת ממנו להתחיל לחפש מידע, להבין אותו וליישם אותו - הוא סופג את החומר הרלוונטי הרבה יותר טוב מאשר אם היה משנן את התאוריה. לקראת כל עבודה, השאיפה היא גם ללמד את התאוריה שמאחורי השאלות והסעיפים בה, וגם ללמד את התלמיד איך להשתמש ברקע התאורטי, לכוון איפה לחפש מידע על הנושא ואיך משתמשים בו.

ועוד צעד אחד הלאה, אבל זו כבר מחשבה יחסית פרועה שצריכה ליטוש גדול מאוד: בחינות עם מחשבים. דרישות הבחינה יכללו את היכולת ליישם את הכלים שנרכשו במהלך הלימודים. בהתחלה חשבתי על בחינות עם אינטרנט פתוח, אך הבנתי שהחיסרון הבולט בזה הוא היכולת לשתף אחרים בתשובות די בקלות. הפתרון שחשבתי לזה הוא שהתקשורת של מחשבי הבחינה תהיה מנותרת ומוגבלת, כך שלתלמידים תהיה רק האפשרות לחפש מידע, מבלי להעביר מידע אחד לשני; אולם בכל מקרה, חלק מהגישה שלי אומר שגם ככה בעידן המודרני, אנשים משתפים אחד את השני באתגרים במקום תעסוקתם, בדיוק כמו שעורך דין יכול להתייעץ עם אחרים מבלי שזה יוריד מערכו, כך שזה אולי עוד משהו שנבחן אצל התלמידים - היכולת להגיע לפתרונות עם סט רחב של כלים ואפשרויות.