בפעם הראשונה ששמעתי אותו, בכלל הייתי
בטוח שזה עוד להיט של ריהאנה. אחר כך הבנתי שזה לא שלה וחשבתי לעצמי, הנה עוד שיר YOLO
כזה, בגלל שורות כמו "1, 2, 3 drink" (קדימה לשתות) או "I'm gonna live like tomorrow doesn't
exist" (אני אחיה
כאילו מחר לא קיים).
אבל בדקתי את הליריקה יותר לעומק,
הקשבתי לשיר באמת וגיליתי שהוא מעביר מסר הפוך לגמרי. השיר מדבר על ילדות מסיבות,
אבל לא על כמה הן נהנות ושמחות ומאושרות ואהובות, אלא על הצד האפל של כל זה.
השיר מביא את סיפורה של ילדת מסיבות,
כשבהתחלה זה נראה שהכול כיף, "feel
the love" (להרגיש את
האהבה), כולם רוצים אותה, אבל בבית השני אנחנו רואים את הייאוש "just holding on for tonight" (רק מחזיקה מעמד ללילה). היא כאילו
מאמינה שהיא לא יכולה להיפגע ("party
girls don't get hurt"),
אבל אנחנו רואים את האפלה נכנסת בשורות כמו "can't feel anything, when will I learn?"
(לא מרגישה כלום, מתי אלמד?). היא מנסה "לשכוח" עם מה שנראה כמו צריכה
מוגזמת של אלכוהול “1,2,3 1,2,3 drink,
Throw ‘em back till I lose count”
- (תזרקו אותם עד שאאבד ספירה). היא מנסה לחיות כאילו אין מחר, מנסה לחגוג הכי חזק
שאפשר, לטפס על הנברשת, שכולם יראו אותה, אלו ממש קריאות קרב, אבל זה לא עובד והיא
מסיימת בדמעות. המילים בעצם חושפות את מה שקורה אחרי כל החגיגות הכל כך
"כיפיות". הלילה נגמר עם יותר מהנגאובר, אלא גם בבושה, בריקנות - "Sun is up, I'm a mess. Gotta get out
now, gotta run from this. Here comes the shame."
(השמש עלתה, אני בלאגן. חייבת לצאת, חייבת לברוח מזה. הנה באה הבושה).
גם הסרטון עצמו מחדד את
המסר הזה. אנחנו רואים את מאדי בת ה-11, רקדנית שהשתתפה בריאליטי והפכה לסלבריטי קטנה. בכל הסרטון רואים אותה רוקדת, והצעדים
בריקוד מספרים סיפור. הצעדים מראים איך מתייחסים אליה כמו בובה, איך החיוכים שלה
מאולצים. אנחנו רואים אותה דומעת, מתחבאת בפינה. היא בשלב מאוחר יותר מתווכחת עם אף
אחד (או שאולי זה עם הקול הפנימי שלה?) ואפילו מתמוטטת. בסלון היא לכאורה הבידור
המרכזי, רוקדת ושותה כדי שכולם יראו אותה. אנחנו רואים בסרטון כמה החיים של ילדות
מסיבות זה זיוף אחד גדול. כולם רוצים אותן רק בשביל "good time", בילויים טובים ולא יותר מזה. הן מזייפות חיוכים, נשלטות על
ידי אחרים, אבל בסוף הן בודדות, בדיוק כמו הרקדנית הקטנה, שכל הסרטון נמצאת לבד
ואין מסביבה לא חברים, לא אוהבים ולא מסיבה אמיתיים.
אז עכשיו, כשאתם שומעים
את השורה "I'm gonna live like
tomorrow doesn't exist",
איך זה מרגיש? כל הזלזול שהיה לי מקודם הופך לעצב מסוים...
לכולנו יוצא לגלוש הרבה באינטרנט במהלך היום, אבל רק מעטים
יודעים עד כמה עמוק הוא מגיע. אפשר להשוות את האינטרנט לים - אנחנו נכנסים
לים, נרטבים קצת, חלקנו אולי שוחים ככה שכבר לא ניתן לעמוד, אבל לרובנו אין
מושג מה הולך במרכז האוקיינוס, בעומק של אלפי מטרים מתחת לפני הים.
האינטרנט, כמו הים, נהיה חשוך ואפל ומלא ביצורים מוזרים. מאוד מוזרים. טוב,
למה לדבר כשאני יכול להראות?
כמה ילדים בני חמש תוכלו לנצח בקרב?
- אף אחד מאיתנו לא אלים, אני בטוח, אבל אם חמולה של ילדים בני 5 היו
תוקפים אתכם, כמה הייתם מצליחים לכסח לפני שהם היו מפילים אתכם? אני הייתי
נכנע בראשון כבר...
חתולים מקפצים - אני תמיד אומר שחתולים הם השליטים של האינטרנט. קשה להישאר אדיש לדף כזה.
procinator - ואם כבר בחתולים אנו מתעסקים, מה נגיד על זה?
קו מעופף - איכשהו, לצפות בקו/חוט/לא יודע מה זה עוקב אחרי העכבר שלך זה משהו די מרתק.
צייר דומינו - מאפשר לכם לבנות מסלול דומינו בלי כל הטרחה הפיזית. ואפשר לעשות את זה שוב ושוב ושוב בלי מאמץ נוסף.
קואלה to the max -
לוחצים על העיגולים, הם מתפצלים ובהדרגה נחשפת בפנינו קואלה חמודה. חסר
פואנטה אבל עדיין אתה מוצא את עצמך לוחץ ולוחץ עד שהתמונה המלאה מופיעה.
טוב, זהו, אני חושב.
(אגב, אל תחפשו "Enough internet for today" בגוגל תמונות. המוח שלכם יימס. ראו הוזהרתם!)