אני שונאת לקבל החלטות.
יש בהחלטות מן הסוף, ובמיוחד- מן ההתחלה. ההחלטות מחליטות, הן משנות.
אני אוהבת לשבת ולדמיין שאני בעולם בו לא צריך להחליט. שחור או לבן, ירח או כוכבים- כל אלה לא באמת משנים. וגם אם הייתי מחליטה ואומרת כוכב, האם זה היה משנה אם מדובר בדובה הגדולה או בדובה הקטנה?
-
אני שונאת לקבל החלטות, שונאת את המחשבה שבקרוב אהיה אדון לעצמי, ואצטרך לדעת.
יותר מלקבל החלטות אני שונאת לדעת, ובעצם אני שונאת גם לא לדעת. כשחושבים על זה, אני לא רוצה להחליט את מה אני שונאת יותר.
אני שונאת החלטות, ושונאת לדעת, ושונאת לא לדעת, ושונאת להגיד "שונאת" כשאני בכלל לא יודעת אם אני שונאת, או סתם לא אוהבת.