אני קורסת וחשבתי שאני יכולה לעמוד בזה אבל מסתבר שלא וכל כך כל כך קשה לי עם זה אבל מה לעשות יש דברים שפשוט אי אפשר לעשות וכל מה שאפשר זה לעצום עיניים ולשים את הראש על הכרית ולקוות שזה איכשהו יעבור רק עלייך מכל האנשים ויהיה בסדר אני שונאת שזה גורלי אני שונאת שזה קובע אני שונאת לעשות את זה ולשנוא את זה הלוואי שיכולתי למצוא את היופי שבזה אבל זה באמת קשה לי באמת ואתמול הלכתי לישון ככה בלי להתקלח עם הג'ינס והכל כי פשוט נשארתי על המיטה ונרדמתי משש בערב לא קמתי עד הבוקר ואולי לא הייתי עייפה פיזית אבל עייפה נפשית הייתי ויש האומרים שנחתי ועכשיו אני בסדר אבל הלוואי שזה היה נכון. אני לא יכולה לסבול את זה שמשהו קשה לי אבל לפעמים צריך להתמודד עם העובדה שזה קשה ואז יהיה יותר קל? אני באמת לא יודעת והאי ידיעה הורגת אותי ותמיד ידעתי שזה היה ככה אבל לא חשבתי שעד כדי כך ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בעעעעעע