אני לא טיפוס מאוד אינטרנטי או טכנולוגי בכל מובן אפשרי. יש לי טלפון שמוגדר ברוב התרבויות כ'גרוטאה' ואני עדיין כותבת בעט ודף מדי פעם. בזמני הפנוי אני לא שולפת אייפוד (אין לי) או סמארט-פון (מה ההבדל?) אלא ספר טוב או בלוק לציור. אני מספרת לכם את זה כדי שתבינו שאינטרנט די חדש לי - הפעמים היחידות שמצאתי את עצמי גולשת זה בשביל מחקר או יוטיוב.
אל תבינו לא נכון, אני צעירה בת 21 וטכנולוגיה אמורה להימצא לי בדנ"א בתור מרכיב בלתי נפרד ממני וכהכרח לקיומי אבל זה לא. שנות השישים או השבעים נראים לי כאחלה שנים לחוות את חיי הטינאייג'ר ובאמת לכייף. להתגנב להופעות רוק או ג'אז באוטו של ההורים ולחזור לפני שיגלו במקום לוותר על הטרחה ולהוריד את ההופעה בטורנט או משהו כזה.
אבל זו לא הנקודה, אני חורגת. מישהו חכם אמר לי שאני צריכה לשנות גישה ולהיפתח. לנסות להוציא מעצמי קצת יותר אבל לא אל תוך המגירה, אלא החוצה. הוא גם אמר שהדרך הטובה ביותר לעשות את זה זה באינטרנט. אז ניסיתי. יש לי קצת בלגן בראש למען האמת אז אולי אני אנסה לעשות כאן קצת סדר במחשבות. אני מקווה שלא אשעמם אתכם יותר מדי כי אני ארגיש ממש רע אם כן. באמת.
בעקרון , נולדתי לפני שנתיים וחצי בערך.
טוב, לא באמת. אבל תוכלו לחשוב שכן כי אחרי הכל, רק לפני שנתיים וחצי התחלתי לחיות באמת.
אני כותבת, כפי שכבר בטח הבנתם, קוראיי האינטליגנטים, אני קוראת נלהבת ואני חנונית. הבילוי המועדף עלי לדוגמא הוא להתרכבל במיטה עם ספר טוב וכוס קפה. אווו כן...
אז אני מניחה שאם השעה עכשיו היא אחד ורבע בלילה ואני קמה מחר בשש לפנות בוקר אני צריכה לעזוב את המקלדת ולנחות על הכרית ולכן אעזוב אתכם לנפשכם.
עד אז -
Addio
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jemaya