אני אוהבת לישון! תאמינו לי, אין כמו להיכנס מתחת לפוך (כן כן, פוך, גם בקיץ...) ולהתכרבל, להכנס לעולם אחר... לאט... מתה על זה!!!

אבל אני לא יכולה.

אני לא מצליחה, אני באמת רוצה לישון אבל לא יכולה... ולא רק שאני לא יכולה לישון בלילה... אני לא יכולה גם לישון צהריים. פעם הייתי ישנה הרבה יותר מהיום. גם בתור תיכוניסטית אני לא זוכרת שישנתי כזה הרבה, אבל ישנתי לפעמים!! היום, הסיכוי היחיד שאני אישן בצהריים או נגיד מוקדם בלילה הוא אם הייתי ערה כל הלילה, עבדתי קשה וכשהגעתי הביתה נפלתי כמו מתה על המיטה.

יש לי נדודי שינה. יכול להיות שזה תופעת לוואי שיש להרבה סופרים לפני שהם מוציאים את הספר הראשון שלהם לאור, אני לא יודעת. אבל זה מחרפן אותי בצורה כזאת שאני יכולה לנסות ולהכריח את עצמי לישון עד מחר, ואני מילולית באמת אישן רק מחר! אני פשוט אשכב ערה במיטה עד הבוקר. אתחרפן באיזה שלב, אבעט בפוך, אתפח את כל עשרים הכריות שלי, ישים מוזיקה מרגיעה ביוטיוב, אולי אפתח ספר במטרה לעייף את העיניים ולישון ובסוף אמצא את עצמי קוראת עד הבוקר.

זה תמיד היה קיים בי, החלק הזה שלא ישן בלילה. אבל בעיקר מאז שעברתי למשרה חלקית. חלק מזה זה המחשבות... אני קוראת להם "מורלוקים" - אל תשאלו אותי למה. המורלוקים האלה מסתובבים לי בתוך הראש ולא מפסיקים לברבר, להעביר לי תמונות וסרטים בראש, לתת לי רעיונות לסצנות בספר שלי... אתה באמת לא יודע כמה מחשבות יש לך בראש עד שאתה שוכב במיטה בלילה והמורלוקים תוקפים, בחיי. וחוץ מזה, רוב ההשראה באה לי בלילה, ואז בא לי לכתוב!

אז כן, אני בעיקר מאשימה את המורלוקים...

עד היום לא ראיתי בזה קללה, כמובן. אחרי הכל, מה רע בלכתוב בלילה ולישון ביום? הרבה כותבים עושים את זה. אבל אז התחלתי לשים לב שאני מפספסת את החיים. אני אוהבת לישון מאוחר ולקום מאוחר, זה הקטע שלי. לגמרי. אבל לפעמים אני חושבת שאם הייתי קמה בבוקר הייתי מספיקה לעשות הרבה יותר ואולי אפילו הייתי הרבה פחות "עייפה" כל היום משאני מרגישה.

תראו את השעה שאני כותבת את הפוסט הזה למשל! בדיוק עכשיו סיימתי קטע ממש אינטנסיבי בספר ואני לא יכולה לישון...

אני מניחה שאחרי מקלחת וכוס תה אני אכנס למיטה, אבל אז השעה כבר תהיה איזה 4 בבוקר... ואז אולי אפתח ספר ואקרא עד שאירדם.

טוב, אני לא מאשימה רק את המורלוקים, חלק מזה זה גם כל הקפה שאני שותה. אבל אני לא מרגישה כי הקפאין כבר לא משפיע עליי. אני לא סתם אומרת את זה, אני יכולה לשתות גם עשרים אספרסו נקי ברצף ועדיין להיות גמורה מעייפות, ההבדל היחיד יהיה שאני גם ארעד בידיים. 

שיהיה לכולם לילה טוב, ואז תתביישו להגיד למורלוקים שיסתמו למען השם עד מחר :)