הגעתי למסקנה, אסור לצפות יותר מידי כי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, מי שהמציא את המשפט ידע מה הוא אומר
וכמו שאני מרגיש נכון לעכשיו אני פשוט מאוכזב,
אכזבה #1
לפניי כמה שבועות הייתי בטוח שהקופידון בא לקראתי אבל הוא סתם שקרן !
הנערה הזאת שדיברתי עליה בפוסט הקודם והייתי בטוח שתוך כמה ימים אנחנו זוג, אז זהו ש NOT
זאת אומרת זה לא שאנחנו לא מדברים, אבל לא כמו פעם, אפילו הלכנו להליכה ביחד והיא די נחמדה ושרוטה,
אני פשוט לא בטוח שזה התאמה אלוהית אבל עדיין, היא אחלה והכל, רק שאחרי שנפגשנו לא במסגרת עבודה כאילו היחס שלה אליי השתנה, היא פחות "חופרת" לי במובן הטוב, כאילו משהו אצלה נרגע, בהתחלה הייתי בטוח שהיא פשוט הבינה שאני סתם מטומטם אבל זה לא ככה,
אני מרגיש בקיצור שיירד לה ממני. בכל אופן אני מקווה שמשהו יקרה כי די נמאס לי להישאר לבד, היה אפילו מקרה שהיא ירדה לסיבוב עם ידיד שלה שכנראה גם דלוק עליה והוא דרך אגב עובד מסעדה לידנו, באותו רגע כלכך קינאתי והייתי בטוח שהיא שכחה אותי שנשכבתי על המיטה כמו ילדה בת 11 שגילתה שג'סטין ביבר לעולם לא יהיה שלה, שמתי שירים עצובים באוזנייה וקצת התפרקתי, עד שהיא שלחה הודעה שהיא חושבת שהוא הומו, ואז נרגעתי (:
אבל בואו נעזוב את האכזבה הזאת בצד לרגע כי זאת רק אחת מיני רבות.
אכזבה #2
אתמול הייתי ביומולדת של ידידה טובה שלי, כל החברים שלה היו ומהם קצת שלי, ויש לי מין קטע שלי שתמיד במסיבות אם אני אשב לבד, אני מסתכל על כולם נהנים ודי נפגע שלאף אחד לא אכפת שאני יושב לבד (אבל זה סתם דפקה שלי) מה שבאמת כואב זה שגם שאני מוקף באנשים, מוזיקה רועשת ושמחה, תמיד אני ארגיש לבד. ראיתי בנים מהכיתה שלה, עם הרבה חברים (בנים) שלהם, שותים, עושים קטעים ומתחילים עם בנות, תמיד קינאתי בהם על הביטחון שלהם לעשות את הדברים האלה, ובעובדה שיש להם המון חברים, שהם יכולים לסמוך על חבר טוב שיהיה שם בשבילהם, וגם זה סתם ללכת לחבר טוב לבית שלו, אני למשל חוץ מהיסודי אף פעם לא הייתי אצל חבר, אף פעם לא הייתי עם אובר ביטחון עצמי ואף פעם לא יכולתי לסמוך על חבר, ובטח שלא מוקף בחברים, לי יש רק חבר אחד שגם הוא ממש התרחק, ואני כבר מזמן לא סומך עליו או מנהל איתו שיחת חברים נורמלית, דפוק כבר אמרתי ?
אז זה די מאכזב לראות אותם ואז אותי, כי עם כל הכבוד לידידות, אין תחליף לחבר אמת .
אכזבה #3
זה שוב נוגע לחברים כי מה לעשות זה חלק מרכזי.
הצבא פשוט לקח אותם, בזמן שאני ממתין שיעדכנו לי כבר את הגיוס הזה ואני אתגייס, אני רק עובד, כבר אין לי לאיפה לצאת ועם מי להיות מכיוון ששתי הידידות הטובות שלי בצבא כולל החבר הטוב, ושאר הידידות, כך שאני נותרתי עם עצמי ועם העבודה,
ייצא לי לחשוב על זה המון, עד כמה זה עצוב שכולנו התרחקנו ולכל אחד יש חברים חדשים ו"חיים חדשים" ורק אני תקוע בעבודה לבדי ממתין לעדכון הגיוס הארור KILL ME NOW !
אכזבה #4
האכזבה מאבא, וגם ממני, היחסים שלי עם אבא שלי הם די מורכבים ואני אף פעם לא מדבר עליהם, אני אקדיש לזה פוסט בנפרד ורק אגיד שאני הרבה רב איתו ומרגיש הרגשה כללית שהוא מאוכזב ממני וזה כואב לי נורא
אכזבה #5
אכזבה מהחברה הכי טובה שלי, היא בואו נגיד, אממ, טיפוס די לא נורמלי וילדותי, מספיק שאני אזרוק מילה רעה על הכוכבת שהיא מעריצה ואני יכול להגיד ביי לחברות שלנו למשך כמה ימים, כן היא חמודה ואני אוהב אותה אבל לפעמים אני מרגיש שהיא מחפשת לריב איתי בכוונה, שכמה שאני טוב וסולח לה תמיד זה רק מתנקם בי, שתמיד ולא משנה כמה נחמד אני אהיה היא תמצא על מה להתעצבן ולריב, וונמאס לי ! אני שומר איתה על קשר רק בגלל שעברנו די הרבה ביחד וזה לא שיש לי כלכך הרבה חברים חוץ ממנה אז אני מעדיף לשמור את הבודדים שנותרו לי, אבל בא לי לפעמים להעיף לה כאפת התעוררות ולצרוח עליה כלכך חזק : "דייי כבר נמאס לי מהגחמות הילדותיות והאידיוטיות שלך ! תפסיקי לחפש אותי ולריב איתי על כל שטות!" אם אני הייתי מתנהג ומתייחס אליה ככה אחריי כל דבר רע שהיא עשתה לי אני מניח שמזמן לא היינו מדברים, אבל אני כזה רחום וחנון וסלחן וטוב שזה יוצא לרעתי, נחמד.
אכזבה #6
אכזבה מהחבר היחיד והטוב שנותר לי, לפעמים (תמיד) זה מרגיש לי כאילו הוא מתקשר מהצבא רק כשממש משעמם לו והוא לא עם החברים בחדשים שלו שדרך אגב החליפו אותי, רק כדי לספר ואף פעם לא להקשיב, שזה די לא הוגן. מרגיש שמאז שהוא בצבא אני כבר לא מעניין, יש לו חברים חדשים אז מה הוא צריך אותי ? אני ישן והייתי רק כדי לשמש כמקשיב לכל הסיפורים שלו ובתקופה שגם לו לא היה אף חבר. או כמו שאומרים- איזה כיף שיש המון חברים 
אז אלה האכזבות העיקריות שלי כרגע, וזו ההרגשה הכללית שלי, די מבאס,
מקווה לבשר לכם בשורות יותר משמחות בפעם הבאה, נתראה בשמחות
***
קובי (המאוכזב נורא) נשאר חזק
THATS MY CAT
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: