לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

In a Manner of Speaking


There is my mind


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

1/2016

מיליוני כדורים


אל תהיה כמו מאיה.

אני מתחננת.

אל תהיה כמוהה. אתם כל כך שונים ואני עדיין רואה את שניכם הולכים באותה הדרך.

אל תהיה כמו מאיה! אני רואה שאתה נופל ואני לא רוצה שתגמור כמוהה.

זה הורג אותי שאני הכי רוצה לתמוך ולא יודעת איך, הכי רוצה לעשות שהדברים יהיו יותר טוב ואין לי דרך.

הורג אותי שאני יודעת שאם אתה רוצה לא אני ולא שום דבר ואף אחד יעצרו אותך.

אני פשוט מבקשת. לך עוד יש סיכוי.

לה אין.

נכתב על ידי , 17/1/2016 00:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדרון חלקלק


אני מרגישה את זה.

אני מרגישה איך אני מתדרדרת לאט לאט ומאבדת את זה. מאבדת את הכוחות, את התקווה.

כל הגאווה שהייתה בי על כך שגם בתקופות לא הכי קלות הצלחתי להיישיר מבט ולהתמיד במגמת עליה נעלמה והוחלפה ברגשות בוז, כלפי הלא יוצלחת הזו שלא מצליחה להוציא את עצמה מהבוץ, כלפי הלא יוצלחת הזו שהיא אני.

היתה תקופה שבה גם כשהרגשתי רע, גם כשהיה לי קשה, במקום מסוים הרגשתי טוב כי הרגשתי שאני בדרך הנכונה.

עכשיו אני בלי כיוון, בלי דרך ושלא נדבר על נכונה. זה משפיע עלי, הופך אותי לבן אדם לחוץ ועצבני, מקשה על התמודדות עם דברים, מקשה על היכולת להיות קלילה ולזרום. כשלא טוב לך ואת לא באיזון זה דופק פאקינג כל אספקט אפשרי בחיים שלך וזה חרא. זה חרא כי זה דופק דברים לא קשורים בכלל. זה חרא כי זה משנה את כל צורת ההסתכלות על החיים, זה חרא כי זה רגרסיה לאיפה שהייתי פעם ואני לא מצליחה לצאת מזה ולתקן.

זו לא הנקודה אליה רציתי להגיע אחרי 20 שנה על הכדור ההזוי הזה, זה לא איפה שחשבתי שאני אהיה כשחשבתי על עצמי לפני שנה איפה אהיה בעוד שנה.

אני זועקת לעצמי כבר 8 חודשים שאני תקועה בספוט לא מתאים ומשהו צריך להשתנות, כבר 8 חודשים שאני לא מבינה אם זה אני הבעיה או הם ומה בדיוק אני צריכה לעשות.

ו8 חודשים זה הרבה זמן כך שזה כבר לא באמת משנה-זה כמו הביצה והתרנגולת לא חשוב מי התחיל ומה גרם- התוצאה נתונה ודפוקה.

אני מרגישה את הנפש שלי צווחת וכואבת, אני מרגישה שהיא נודדת למקומות לא טובים, לתהומות בהם שוטטה על הסף בעבר, וכעת אני מפחדת שתיפול.

אני מפחדת.

וכל מה שאני רוצה כרגע זה להציל אותה.

נכתב על ידי , 4/1/2016 00:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 29




קוראים אותי
1,779

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למטר שישים וקצת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מטר שישים וקצת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)