יקירתי ..
הסתכלתי עלייך רבות , ובכיתי בשבילך ימים ולילות ..
נלחמת בעצמך מלחמות .. שנאת להסתכל על העתיד .. אני זוכרת אחותי ..
הרגשתי את הרעב שלך , את כאבי הבטן שלך , ואת הדמעות המלוחות על פיך ..
האמונה השבורה שלך.. הרגה אותי באיטיות , ללא רחמים ..
ועכשיו אני מתה ..
מנסה לחזור לחיים , רצה , צועקת ומתנגשת בין הקירות ושוב מתה ..
שוב באיטיות, עד שאני חוזרת שוב לחיים ..
השירים העצובים שאת שומעת , כול הזמן גורמים לי לבכות מחדש ..
המראה שבחדרך , כמה שאת שונאת אותה .. אני יודעת ..
הרגשתי את הכאב יפתי , וכאבתי יחד איתך אבל עכשיו אני גוססת ..
השדים שבמוחך רודפים אחרייך ללא הפסקה ,
האכזבות שבחייך לא מפסיקות להופיע ,
ההפתעות שבחייך כבר לא מפתיעות אותך ,
את מרגישה חלשה , ואני לצערי חלשה כמוך
את עכשיו דומעת אחותי , אנא הפסיקי זה הורג אותי באכזריות , אני מרגישה ממוטטת
כמה אפשר לחיות ככה ?
מלאה בדמעות , דומעת במיטתך ..
יפתי .. קר לי אני מתחננת הפסיקי ,
כשאת מענה את עצמך , אני מתענה גם אני ,
תרופותייך הורגות אותי בתוכך , אני מרגישה בחילה
הגרון שלך שורף אותך , ואני מרגישה כמו אש ,
אני צריכה עזרה , בבקשה .. חייכי פעם אחת בשבילי , חיוכך המאושר חסר לי ,
כול תפילותייך באדמה , חלומותייך אינם קיימים .. ואת מרגישה ריקה , חסרת כול רוח חיים ..
תנשמי קצת , תירגעי קצת , תאהבי קצת ..
את הורסת אותי ,
אנחנו כבר בשמיים ואת מאושרת ..
אבל אני רוצה לחזור לקרקע , בבקשה חזרי לנשום , אעשה הכול , אני מתחננת .
גם כשאינך מביטה בפנייך , אני זו שמביטה בך .. מבינה אותך .. ואוהבת אותך ..
שומעת את הקללות הבוכות שלך ..
אני פה .. איתך , בחלומותייך , ברגשותייך , בעינייך , בפיך .. אני פה יקירתי ,
קומי כבר , הצילי אותנו , אנחנו כמעט אבודות , טבועות בים של רסיסים נואשים ,
הטבענו את עצמנו לאט לאט חברתי היקרה , אך את מאבדת תקווה ..
תחזרי לנשום.
תנשמי מעל הכאב שלך , העצב חסר החיות שלך , הנשמה האובדנית שלך ..
אני פה יפתי ..
זאת אני , הנשמה שלך ..
מימני יקירה ,
מזו שמחזיקה את ידייך באהבה , מקשיבה לסודותייך ומנגנת במוחך ..