עוד רגע נגמר לו עוד שבוע, השבוע השני שבו אני באמת מרגישה שאני מנסה להתאמץ לרדת במשקל
אבל אולי אני צריכה להתאמץ יותר, המשקל לא זז וגם ההרגשה בבגדים.
כבר עשיתי זאת בעבר, ותמיד ההתחלה היא זו שדווקא יותר קלה לי- הכמה שבועות הראשונים בד"כ טומנים בחובם ירידה נאה וגם שינוי קל במראה אבל איכשהו הפעם נראה שזה שונה.
הייתי בסטודיו השבוע הרבה.
האוכל היה סביר (או לפחות כך חשבתי) אבל הבוקר- שום ירידה במשקל, אפילו עלייה קטנה.
אשקר אם אומר שזה לא מבאס אותי. אבל זה גם לא מייאש אותי וזה חשוב
אולי כן כדאי שאכתוב לעצמי את התפריט היומי
כשאני לא כותבת אני בשליטה מלאה ויכולה לתכן בתחילת היום אבל לפעמים בסופו, כשאני יודעת שהיום עבר "בסדר" אני מרשה לעצמי לפעמים לחרוג מעט, מסבירה לעצמי שזה יתאזן עם הספורט. ובאמת החריגות האלה לא גדולות, אולי חוץ מיום אחד שהייתי בחתונה. חשבתי לתומי שבכל זאת במאזן הכולל המאמץ היומיומי יוכל "לפצות" את החריגות כנראה שטעיתי.
אני ממש מצפה לשיעור היוגה, בא לי שיתחיל השבוע רק כדי שיגיע השיעור (גם בא לי שהסופשבוע לא ייגמר לעולם בהקשרים אחרים) אולי אנסה להגיע לשיעור יוגה השני שיש בסטודיו, נראה איך יתגלגל השבוע.
עד עכשיו אני מגוונת בצורה טובה בשיעורים, הייתי בפעם הראשונה השבוע בשיעור זומבה. הגעתי לשיעור שכנראה קצת יותר מסובך אבל הצלחתי לעקוב וללא ספק התאמצתי, כמעט בין כל השירים רצתי לשתות כשבד"כ בשיעור אירובי אני עושה 2-3 הפסקות שתיה
ההתמכרות מתחילה להיבנות שוב. היתה תקופה שזה היה הבית השני שלי, הרוגע נהפשי שלי. לאט לאט אני מרגישה שוב ככה. שאני מתנתקת מכל הרעשים שבחוץ. שאני עובדת על עצמי מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה.
זו ללא ספק ההתמכרות הטובה בעולם לדעתי.
בשבוע שחלף:
6 שיעורי סטודיו (2 זומבה, יוגה, פילאטיס, ספינינג, עיצוב)
מתוך 6 ימים- 3 של אכילה מאוזנת, 2 של אכילה בכמות גבוהה יותר, יום של אכילה בכמות מאד גבוהה (חתונה). ללא בולמוסים.
ללא שינוי במשקל
מטרות לשבוע הקרוב:
4 שיעורי סטודיו לפחות
אכילה מאוזנת ללא חריגות
0.5-1 ק"ג ירידה (בתקווה שהגוף שלי יתעורר)
...ממשיכה בדרך 