וואי, הרבה זמן שלא עדכנתי את הבלוג אחרי הפוסט הראשון שלי,
הנה זה חזר, חשבתי שהפסקתי עם ההקאות , חשבתי שהפסקתי עם הצומות , חשבתי שהתחלתי דרך חדשה.
אבל זה לא קרה,
אני ממשיכה לשקר לתזונאית ולהורים שהפסקתי להקיא , אפילו יש לי מנוי בחדר כושר, סיפרתי למאמנת שלי כל מה שעבר עליי,
שוב אני לא הולכת לבצפר , שוב אני מקיאה , שוב יש בולמוסים כל לילה , אני לא מבינה את זה! אני לא רעבה,
אני אוכלת כדי לאכול ומתחרטת. וגם שאני אוכלת אני רק חושבת על כמה אני לא רעבה ובכל זאת ממשיכה,
מרגיעה את עצמי שמחר צום, ונישברת יום לאחר מכן.
אולי זה גדול עליי ? די! ירדתי כמעט 14 קילו , למה אני עדיין מרגישה כל כך שמנה ? וגדולה ? אני מקבלת מחמאות ולא אכפת לי,
איך הם אומרים שאני רזה? למה הם משקרים לי ? איך הם לא רואים את כל השומנים שזזים? את הרגליים הענקיות האלה ? את הידיי דוב האלה?
את הפרצוף המלא שומן הזה ? אני לא חושבת על שום דבר אחר , האוכל הפך להיות מרכז החיים שלי , ה"התחשבנות" על כל קלוריה וקלוריה,
למה אני לא יכולה להיות פשוט כמו שאר הבנות ? הרזות האלה ? שלא אכפת להן מה הן מכניסות לפה ? שלא זזות מהספה ? שכל היום טוחנות פיצה בלי לחשוב שמשולש אחד שווה ליותר מ-350 קלוריות ? למה קוללתי ככה ?
למה יש בנות ששוקלות בדיוק במשקל שלי שהוא 55 ופשוט ניראות רזות ? למה לא משנה כמה אני ירזה אני ארגיש שמנה יותר? פשוט נימאס לי כבר!
אז כמו שאמרתי, המשכתי עם ההקאות , אני לא הולכת לבצפר, וברגע שאני אוכלת אני מנצלת את זה שההורים לא בבית ומקיאה,
אני לא יכולה לראות את זה שאחרי שאני אוכלת ונישקלת זה איזה 2 קילו יותר מאיך שהייתי בבוקר.
לאף אחת לא מגיע לחיות ככה !
אומרים לי שאני מדמיינת, שאני הוזה, אבל אני לא ... אני מודעת לעצמי.. הם משקרים לי , כולם !
לא בא לי ללכת לבצפר ולראות את הילדות המושלמות האלה עוברות לידי, אני מרגישה שיורקים לי בפרצוף.
וכן , אומרים לי שזה טעות , שזה תיכון , שאני חייבת לתפוס את עצמי בידיים , אבל נימאס לי , אני מרגישה שבא לי למות רק כדי לא לסבול את עצמי יותר , שהלימודים כבר לא מעניינים אותי כי יש לי מטרה הרבה יותר גדולה מזה .
עוד מעט קיץ , ואני לא יכולה להרשות לעצמי שוב להתחבא בתוך הג'קטים של אבא, לא בקיץ הזה ! עוד חודש אני אשקול 51 ויהי מה , מעכשיו אני עושה טבלה , רושמת יום יום מה אני מכניסה לפה , עושה ספורט לפחות 4 פעמים בשבוע, ומה שניכנס לפה ייצא , בכל דרך ! בקיץ הזה אני אהיה רזה, אני מבטיחה לעצמי.