| 5/2017
שלום תאילנד- חלק ב'
Koh Tao!
כדי להגיע לקו טאו היינו צריכים לנסוע בסירה חזרה לפוקט, שם החלטנו להשאר ללילה ולבקר שוב בשוק האוכל ובבוקר לטוס לצד השני.
קו טאו נמצאת בצד הדרום מזרחי של תאילנד וכדי להגיע אליה צריך לטוס לקוסמוי (או לנסוע אבל זה לוקח את כל היום) ומשם לקחת סירה לקו טאו.
ההגעה לשם מהרגע שקמנו ארכה משהו כמו 9 שעות, אז זה לא מעט זמן אבל אם היינו נוסעים באוטובוסים זה היה לוקח יותר. אני חושבת שלמי שיש זמן מוגבל עדיף להשאר בצד המזרחי כי גם העונה יותר ארוכה וגם יש יותר מקומות לבקר וככה חוסכים גם זמן וגם כסף על המעבר. לנו היה חודש אז לא התקמצנו על זמן במיוחד.
קו טאו פחות תוססת ותיירותית ולשם שווה להגיע למי שמעוניין להתעסק בעיקר בצלילה לדעתי. יש כמה חופים וזה אי די גדול אז כדאי לבדוק איפה אפשר לשחות כי למשל איפה שאנחנו היינו ב Sairee beach אי אפשר ממש לשחות וצריך לקחת את זה בחשבון.
אנחנו עצרנו ב Sairee cottage resort שהוא די יקר יחסית למקומות אחרים (את ההשוואה כדאי לעשות יחסית למקומות אחרים בתאילנד ולא יחסית לישראל או אירופה כי אז הכל נראה ממש זול ומבזבזים סתם מלא כסף). קיבלנו בונגלו ממש גדול ממש ליד החוף וליד מסעדה ובריכה.
היינו ממש בתוך כל העיר והאקשן וזה היה מעולה!
המסעדה של הריזורט ממש על החוף ככה שכמעט כל ערב ישבנו לראות את השקיעה המדהימה עם קוקטלים טעימים.
כשמטיילים בערב על החוף אפשר למצוא מגוון פעילויות, מוסיקה ואנשים ככה שאני מאמינה שכל אחד יכול למצוא את עצמו.
הדבר היחיד שלא הספקנו היה ללכת למועדון הליידי בויז ודי הצטערתי כי זה היה נשמע מעניין.
מצאנו לנו בר קוקטילים ממש טעים על החוף כאשר הישיבה היא על פופים גדולים וזה ממש כייף או בתוך המקום עצמו שגם מאוד נחמד.
אכלנו בכל מיני מסעדות יותר ופחות פנסי, במיוחד היה מדליק במסעדת ברקודה אבל גם מצאנו את הפיצה הכי טובה שאכלתי בחיי (בחיי!!!),
מקום של סנדויצ'ים מעולה וגם מקומות מקומיים מצוינים ומאוד זולים.
לגבי האוכל צריך לזכור שהם אוכלים נוראאא חריף וכדאי לבקש מהם לא להסחף אחרת, אש ותמרות עשן :)
אני פיתחתי אי סבילות לקשיו חחח לא יודעת מה קרה אבל אפילו הריח שלהם גמר אותי וזה דווקא חלק מאוד חשוב שם. האמת שנורא רציתי כל הזמן סלט כי האוכל די כבד אבל הסלט היחיד שיש להם זה סלט פפאיה (לא בשלה) שזה בגדול במין טעם קולורבי אבל הם שמים עליה הרבה לימון צ'ילי וקשיו וזה מאוד טעים, אילו רק יכולתי לאכול קשיו.
כמובן טופ יאם ופאד תאי זה חובה וגם עוף עם בזיליקום על אורז זה דבר מצוין. הדבר היחיד שאני לא ממליצה שם זה הבקר, על הפנים.
היה לנו נורא קשה עם הג'ט לג ומצאנו את עצמינו ערים רב הזמן או מתעוררים באיזה 5 בבוקר אבל כשחזרנו לגרמניה הכל הסתדר חחח
הכרנו גם מלא חברה, זה היופי שבלהצטרף למועדון צלילה ובאמת פה ושם היו אנשים סופר מעניינים וגילינו שזה לגיטימי לחלוטין אפילו בגילינו לטייל שנה שנתיים (I wish...)
גילינו גם שתאילנדים מאוד חייכנים (אם מחייכים אליהם) ונעימים, זה מאוד לא מנומס ולא רצוי להתווכח ולהגיע אתם לטונים לא נעימים כי זה מאוד לא מקובל הם מאוד רגועים ושקטים וככה גם כדאי להתנהג שם (מאוד אהבתי את זה).
המליצו לנו גם ללכת למסאז'ים, משהו שפעם ראשונה עשינו בקופיפי ומאוד נהננו (חוץ מזה שנשארו עלי סימנים כחולים אבל זה קל חחח.
היו כמה מקומות באי שממש אהבנו. משהו על מסאז', זה סופר זול סביבות 300 באט שזה משהו כמו 30 ש"ח לשעה
וזה יכול להיות מאוד נעים או מאוד מכאיב. תאי מסאז' הוא מכאיב ושווה רק למי שממש רוצה שיפרקו אותו.
השוס הגדול זה הפוט מסאז' שלמרות השם בסופו של דבר הן עוברות על כל הגוף וזה ממש נהדר והן מאוד שמות לב ומאוד נעימות (לפחות במקומות שאנחנו היינו בהם). מסאז' מאסט נוסף זה ה Coconut oil massage זה הדבר!
זה מסאז' של כל הגוף אבל לא כואב כמו התאי ומאוד מאוד נעים. מה שהן לא יודעות לרב לעשות זה מניקור פדיקור אז אפשר לוותר.
קראנו גם שעל כל מסאז' נהוג להשאיר 100 באט טיפ וככה השתדלנו לעשות אבל במקום הראשון שהיינו בחלק שבו הן אמורות לקבל תשלום הבנות נעלמו ורק מישהי אחרת לקחה את התשלום והטיפים וזה היה פישי ולא אהבנו את זה לכן אני אמליץ רק על מקום שנקרא Paradise massage זה נמצא אחרי ה Sairee cittage resort אם ממשיכים ללכת עם הדרך שבמקביל לחוף מצד ימין.
כולם על האי יעידו שזה מעולה! והן נורא חייכניות ונחמדות ועוד בסוף כש M הלך לבד פינקו אותו בתה ופירות ומאז הוא הלך לבד חחח
באי יש גם מסיבות בעיקר ב Fishbowl שזה מועדון של ילדים בני 18 כזה שאמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת, אז הלכנו.
היופי הוא שאמנם המועדון די גדול נדחסים לתוכו מיליון טינייג'רים מזיעים (עד מאוד) ועושים פוזות אחד על השני.
בגילי ומעמדי הבנתי שהגיע הזמן לעשות את מה שלא עשיתי מעולם, להפטר מהפוזה ולעשות מה שנעים לי ולאו דווקא לאחרים יצאתי מהמועדון, צעדתי למים, לקחתי את M איתי והתחלנו לרקוד כאילו אין מחר וכאילו אני לא על אנטיביוטיקה ואסור לי אלכוהול :)
היה כל כך כייף ומשחרר להיות קצת אחרת ואולי עמוק בפנים ידעתי שזה מאוד מרצה את M עדיין היה לי נעים והרגשתי שזה שלי ובשבילי.
בכלל לטיול הגענו די קלים יחסית לזה שמדובר בחודש כולה 10 ק"ג על כל אחד ויודעים מה?
יכולתי לקחת בקלות חצי. לא התאפרתי פעם אחת שזה דבר שלא קרה בהרבה שנים אחרונות ו M לא הפסיק להחמיא לי, גם חזיה לא לבשתי פעם אחת שזה גם עזר חחח ובכלל השתמשתי במינימום האפשרי והיה לי הכי פשוט וכייף בעולם. כך שהערב הזה בבגדים הכי פושטיים, בלי איפור, רגליים במים הרגשתי הכי מושכת, הכי מרוצה והכי חופשיה שיכולתי להיות, זה היה ניצחון קטן שמראה שהדבר הכי יפה שאני יכולה ללבוש הוא ביטחון וחיוך כל השאר מיותר.
איך שהגענו לאי M ישר סחב אותי למועדון הצלילה שבו עבד לפני 12 שנים Scuba shack ושם פגשנו בחור גרמני שהוא בעל המועדון החדש.
בעיקרון זרים לא יכולים להיות בעלים של מקומות שם אבל הבחור הזה נשוי לתאילנדית ויש להם ילדה משותפת (האמת שיש המון זוגות מעורבים שם, גם את המקום של הסנדויצ'ים מחזיק אנגלי עם בת תאילנדית שכשישבנו שם צרחה תשובות באנגלית למסך בעודה יושבת באוזניות ואנחנו מתפקעים מצחוק).
M סיפר לסטפן את סיפור חייו והסתבר שהמועדון ההוא כבר לא קיים אבל החברה שקנו אותו השאירו את השם וקיבלנו אחלה מחיר, כבר יום למחרת התחלתי את ה- Open water course שזה הכוכב הראשון בעברית.
את הקורס עשו איתי עוד 2 בנות גרמניות ממש חמודות.
המדריך שוב היה קצר ומהיר אבל הסתבר שבהדרכה עצמה הוא ממש תותח ויודע ומבין ואפילו קצת התחיל איתי מה שנורא החמיא לי :)
בשיעור הראשון נסענו לאחת מנק' הצלילה היותר רדודות, קפצנו מהסירה ושחינו לעבר החוף איפה שאפשר לעמוד, לא לשכוח שאני 155 לכן המדריך היה כל פעם צריך לחפש מקום רדוד יותר עבורי והיה ממש פיסית ממקם אותי שם, בהתחלה זה היה חמוד אבל איכשהו בהמשך הוא קצת התהפך עלי, בגדול לא היה איכפת לי כל עוד הוא עושה את העבודה :)
אז ביום הראשון למדנו חצי יום תיאוריה ואז ירדנו למים, היינו צריכות לשחות מסביב לסירה וזה היה סה"כ קל חוץ מזה שאחת הבנות ממש גבוהה ואתלטית אז היא הייתה מהירה והיה קשה לעמוד בקצב שלה.
אחר כך היינו צריכים לתרגל נשימה מתחת למים שזה היה ממש קשה עבורי בהתחלה והגשתי כל הזמן שאני לא מקבלת מספיק חמצן ושאני עומדת להחנק. אחר כך תרגלנו הוצאת חמצן והורדת מסיכה וכל הדברים הבסיסיים, כל הזמן הזה שחו סביבנו דגים מדהימים אז היה
מצב רוח טוב ומאוד כייף.
ביום השני שוב היה חצי יום תיאוריה ואז צלילה, הפעם במקום יותר עמוק עם עוד קצת תרגילים.
כבר הרגשתי יותר בשליטה והצלחתי לעקוב אחר המדריך ולהשאר בגובה שלו, לא לעלות מהר מדי ולהצמד לקב' וכל שאר הדברים.
מה שכן, משום מה כשהיינו צריכים לבצע שוב את תרגיל הורדת המסיכה כמו ביום האתמול ואז ביצעתי בלי בעיה והיום...
כשעשיתי את זה פתאום חטפתי בלקאאוט מטורף, נכנסו לי מים לפה וחשבתי שגם לאף, פאניקה, אנחנו כבר בעומק ולא ברדודים הרגשתי שאני עוד שנייה עולה למעלה בטיל שזה מאוד מסוכן והמדריך פיסית מחזיק אותי שלא אעשה את זה...
מפה לשם לא ברור איך בחלקיק שניה התאפסתי ולחצתי על כפתור ניקוי החמצן ככה שכבר לא היו לי מים בפה והצלחתי לסיים את התרגיל.
האמת שקצת התביישתי בעצמי שככה פתאום זייפתי כי כבר עשיתי את זה קודם אבל M אמר לי שזה דווקא טוב שהיה לי מדריך אחר ולא הוא למשל כי כיוון שהתביישתי המשכתי ולא פרשתי על משהו כזה...
המדריך התברר כדי אנטיפת ואם בהתחלה הוא היה ממש חמוד ופלרטטן הוא לגמרי התהפך ובכלל לא דיבר איתנו בהפסקות...
לא הכי שרותי אבל כל עוד הוא עושה את העבודה החלק הזה פחות מעניין אותי.
ביום השלישי והאחרון היינו אמורות לעשות 2 צלילות עם תרגילים וזה עבר גם בהצלחה מרובה, הפעם עשיתי את תרגיל המסיכה וזה היה כבר יותר טוב ככה קיבלתי את הכוכב הראשון שלי :)
לאחר מכן M ממש רצה שנעשה יחד צלילות FUN אבל הקטע שאחרי הקורס אני יכולה לצלול רק ל 18 מטר אבל איכשהו שוכנעתי לעשות את הקורס המתקדם (הכוכב השני) שכולל ירידה ל 30 מטר, עוד 3 צלילות סתם דברים לא מלחיצים ו... צלילת לילה.
בחלק הקורס הראשון המדריך לקח אותי דרך ערובה לעומק, הייתי בטוחה שאני אמות מקלסטרופוביה אבל זה התגלה
כמחזה ממש מדהים כי הערובה גדולה ויש מתוכה חורים שבהם רואים את הים, זו אחת הפעמים שממש הצטערתי שאין עלי מצלמה. יום למחרת עשינו 2 צלילות לימודיות אחת שכוללת איזונים ואחת של ניווט שממנה פחדתי כי אני לא ממש טובה עם מצפן. בסוף הבנתי את המטריקס והמדריכה שלי שכחה מהניווט שלי בשנייה שראתה צב ענקי והתחלנו לשחות אחריו בהתרגשות!
יום למחרת עשינו FUN DIVE עם M, היה מאוד נחמד חוץ מזה שהתקררתי מהמזגן ועבור מי שצולל אין דבר גרוע
מהתקררות כיוון שאם יש נזלת או שמשהו בפנים מתנפח אי אפשר לפמפם מה שאומר שאו שקורעים את האזניים כי המעבר בהם נהיה צר יותר עקב הדלקת או שאי אפשר לרדת. הייתי ממש בלחץ שלא אצליח לרדת כי ביום האתמול כבר היה לי קשה ועיכבתי את כל הקבוצה כי לא הצלחתי לפמפם טוב מספיק.
עכשיו זה אפילו לא קורס אלא קב' של חברה שבאו להנות ואני חייבת לרדת והאוזניים מסרבות להפתח.
אם יורדים בלי שהאזניים נפתחות הלחץ גדל וזה כאבים ואפשר לקרוע את עור התוף...
M אמר לי לא להלחץ ולא לעקוב אחר המדריך אלא להשאר בגובה שלו כך שכל הקב' ירדה לאיזה 18 מטר ואנחנו נשארנו יחסית גבוה כך שיכולתי כל כמה זמן למסות לפמפם ולנסות לרדת קצת. בשלב מסוים כבר הצלחתי לפתוח את האזניים וירדנו (אין על העקשנות שלי).
ראינו קב' דגים ענקיות ואפילו Boxfish ובאמת הכל מהכל... ואז או אז...
הופיע כריש לויתן בכבודו ובעצמו!
הרגע שכולם חיכו לו, הוא היה בגודל 5 מטר בערך ושחה באלגנטיות ואיטיות מלווה בפמלית דגים שמקיפה ונעה אתו.
ואו... זה פשוט רגע עוצר נשימה, אין פחד הוא לא יכול להזיק אבל הוא פשוט מרהיב.
כשהוא עובר מעליך זה נראה כאילו יש סירה ששטה מעל וכשלידך כל הגוף באדרנלין זה פשוט מדהים!
צלילת לילה- עכשיו למי שמכיר אותי להתחיל בכלל את כל הדבר הזה היה אתגר ענקי בשבילי אז עכשיו גם להיכנס לים בלילה???
מיותר לציין שלא ישנתי לפני כל צלילה בערך אבל המוטיב החוזר היה שאחרי שהייתי עושה את זה הייתי בהיי מטורף
והכי מבסוטית בעולם על עצמי כי עשיתי את כל מה שאמרתי שלעולם לא אעשה.
לצלילת הלילה יצאנו כשעוד היה אור והגענו כשהתחיל להחשיך.
קיבלנו פנסים ומדריך מעולה, המים ממש חמים אז זה איכשהו פחות מפחיד וירדנו.
הכי חשוב בפחד לא לפחד, כשאיכשהו זורמים למצב בלי לעכל אותו הוא איכשהו עובר ואפילו נהנים.
חזרתי על זה שיש אנשים לידי, שחם לי ונעים לי, שאני מרגישה בטוחה, שאני יודעת מה אני עושה, שאני מרגישה טוב במים, האזניים פתוחות, אני נושמת טוב, אני בשליטה מלאה, והכל היה בסדר גמור למעשה.
הייתה צלילה מעולה ממש, הכל הלך לפי התכנית והיה ממש כיף, M היה גאה בי בטירוף וככה סיימתי בהצלחה רבה את הכוכב השני!
יום לאחר סיום הקורס כבר היינו בדרכנו לחוף אחר באי שחברים המליצו לנו עליו Tanote bey
מקום ממש חמוד שבו קיבלנו בונגלו נחמד מאוד בריזורט על הים Montalay resort
המקום ממש מקסים, יש שם חוף שמיועד לשחיה ושנירקול, כמה ריזורטים וזהו!
בגלל הםול מון גם לא היו הרבה אנשים לפעמים ממש היינו כמעט לבד.
אני מודה מכל הלב על ההמלצה לנסוע לשם כי זה היה השנירקול הכי יפה שעשיתי בחיי.
המים היו צלולים והראות הייתה כמו באקווריום, כמעט מהשנייה שנכנסים למים יש אלמוגים לכן ישר צריך לעבור למצב שחיה ולא לגעת בהם אחרת אפשר ממש בקלות להרוג אותם, לכן M מאוד כעס כשראה אנשים נעמדים כי היה ברור שאפשר לעמוד שם רק על האלמוגים
או איפשהו ממש רדוד.
ואו איזה עולם נגלה לעיניינו, ראיתם את הסרט "בת הים הקטנה" של דיסני?
אז נראה לי שצלמו את זה שם!
מהשנייה שנכנסים באים דגים בכל הצבעים האפשריים באמת הכל מהכל ושוחים איתך הם לא מפחדים בכלל.
דגים בצבעי ניאון, סתם בכל הצבעים ובאמת הכל מהכל זה כללל כך יפה שאי אפשר לצאת מהמים שגם הם 30 מעלות ותענוג צרוף לשחות.
שוניות האלמוגים גם הן לא מאכזבות ואפשר לראות ממש את כל החיים שעליהן ולידן, ראינו גם צב ענק, דגים בגודל 2 מטר ממש מקרוב טריגון (חתול ים) ומה לא...
אני יכולה לתאר פה עד מחרותיים כמה זה מדהים, יפה, מרגיע, מרתק אבל צריך להכנס למים כדי להבין.
האוכל הכי נחמד בחוף הזה היה ב Family resort היה זול וטעים אבל השוס האמיתי היה ה Lai beach bar.
קודם כל הם על החוף ויש להם בית עץ ענקי או שולחנות בחוץ כאשר שולחן אחד הוא במה עם מין פופים שטוחים שאפשר לשכב עליהם.
בפעם הראשונה שבאנו לשם הם צעקו לנו שיש ברביקיו כי הדייג תפס דגים
אז התחלנו את הערב משייק אוריאו קפה מעולה! והמשכנו עם מעדן הכי טעים שאכלנו בתאילנד שזה היה BBQ של RED SNAPPER. ואוווווו כל כך טעים! והם עוד הביאו לנו עם זה רוטב עם ליים ולימונית בקיצור מדהים!
נורא מצחיק היה שהבנות התאילנדיות שעובדות שם קודם כל הן היו סופר חייכניות וממש נחמדות והן שרו כל הערב.
כשירדנו למטה אמרנו שהן שרו מאוד יפה והן נורא הובכו ואמרו שהן שרו לגשם :)
כשיצאנו החוצה הייתה עלטה ורק ירח ענקי נתלה בשמיים.
הייתה בריזה חמימה ומלטפת והמון כוכבים, הערב הכי רומנטי שיש, התחלנו ללכת על החוף והתיישבנו בכיסאות נוח שהיו פזורים עליו.
כל אחד בשקט שלו סופג את האויר, היחד המלא והקסום, מין משהו חד פעמי, חויה חוץ גופית שכזאת משהו לא מהעולם הזה. אני עדיין יכולה לשחזר את ההרגשה ואת הקדושה של הרגע הזה, זה היה כל כך יפה ושליו שאני מתרגשת אפילו עכשיו. היה בערב הזה את כל המרכיבים הוא היה מושלם ונדיר, היינו לבד על החוף, רק אנחנו הירח והשקט ואפילו לא היה חשק לדבר כדי לא להרוס את השלמות הזאת.
כשחזרנו לחדר התחיל מבול שכבר ראינו אותו מגיע וזה היה אחד הלילות היותר יפים בחיים שלנו.
יום למחרת היה היום האחרון וגם אותו בילינו בשנירקול, עברנו ממש את כל המקומות ושחינו מלא, בערב שוב הלכנו ל LAI כדי לגלות את המקום עם הפופים פנוי ומחכה רק לנו.
גילינו כבר שירח בחלק הזה של האי זה דבר נדיר שלא רואים כל יום אבל היום הזה היה גם מאוד מיוחד,
נשכבנו על הפופים והסתכלנו על השמיים זרועי הכוכבים, פתאום ברגע מושלם ראינו כוכב נופל, זה היה כמו איזה רגע מסרט. אני באמת מרגישה שהיינו באיזשהו סרט לא אמיתי אבל ממש היינו שם, זה גם היה ערב מושלם, קשקשנו על החיים,עלינו, על ההמשך, על תקוות על חלומות, על נוסטלגיה, על רצונות, נפתחנו, תיארנו, החזקנו ידיים, גם זה היה ערב נדיר.
ואת הביקור הזה אני רוצה לחתום בתמונות:
Sairee beach
כלב עם משקפיים, ממש התקרבתי כדי להסתכל זה אמיתי לגמרי לא ציור
מוקדם בבוקר, כשהשמש עולה בדרך לצלילה
כריש לויתן שראינו בצלילה (אמנם לא אנחנו צילמנו אבל מראה מדהים!!!)
Tanote bey
בפרק הבא: בנקוק!
| |
|
כינוי:
JRB
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
