חוקרים את החיים מעבר לים וגם... החלטנו להקים משפחה |
| 6/2017
איך אני שמחה לחזור לקירות הבטוחים של ביתנו הקט :)
היום היה לי תור ל Gesundheitsamt זה משרד בריאות שהיה צריכה לקבל מהם אישור שעברתי מין קורס ומותר לי
לעבוד בסביבה שבה יש אוכל.
הגעתי לתור ארוך שבסופו הסבירו לי שהאישור שהם צריכים לחתום עליו פג תוקף (איך לא...) ושאני צריכה לחזור אחר כך ולהביא להם אחד חדש...
והם אגב עובדים רק בימי רביעי 10-12 חחחח
בכל מקרה, אחרי שלבסוף הבנתי התיישבת לראות מה הולך הלאה.
הסתבר שיש הרצאה בנושא ניקיון ואינפקציות...
הבחור שהנחה שאל אם יש מי שלא חזק בגרמנית והיו איזה חברה שענו שהם לא משהו.. הוא ביקש מהם יפה לעזוב את החדר. הלב שלי התחיל לדפוק אבל אמרתי לעצמי אל תמהרי זה בטח יותר פשוט ממה שחושבים רק אל תגידי שאת לא טובה עם הגרמנית ונסי לא ליצור קשר עין חחחח
למזלי היום לא היה מבחן כתיבה (אם זה היה אמריקאי הייתי דווקא בקלות מתמודדת עם זה),
דבר שני הבנתי את רב הדברים והבנתי גם שיש לי גרמנית סבבה כשמדברים בצורה ברורה, לא מהירה מדי וכשאני מראש יודעת את הקונטקסט. כך שיצאתי מרוצה ורק התבקשתי לחזור בשביל האישור המעודכן, נו מילא...
בדיוק כשיצאתי כתבה לי מישהי ממש חמודה שהכרתי (חברה חדשה של מישהו מהעבודה של M) היא מברזיל
ויש לה ארגיות מטורפות ממש מצאה חן בעיני, אבל היא לא דוברת אנגלית ואמנם להתכתב קל לי יחסית בגרמנית לדבר...
נראה... מצד שני עם החברה האיטלקיה שלי זה עובד? אז גם זה אמור.
קבענו להפגש, נראה לי שאם יזרום לנו יכול להיות ממש כייף!
אתמול היה ערב קצת קשה...
שוב הבחורה ההיא כתבה לי, אבל לא הגיוני שאני אהיה בלחץ מלפתוח את הנייד כדי שלא אצטרך להמציא סיבות שלא להיות בקשר אתה...
החלטתי אתמול לגמור עם זה סופית.
לפני כמה ימים סיננתי ואז אתמול היא כתבה שוב אז אמרתי שיש לנו תכניות להיום (באמת יש)
ואז היא שאלה על סוף השבוע... ועניתי בקרירות
היא: טוב יש לי תחושה שאת קצת מרוגזת עליי ולא כל כך ברור לי למה 😊 אם עשיתי משהו שנעלבת/נפגעת/כעסת אני ממש מתנצלת מעולם לא היו לי כוונות רעות בעיקר לא לאנשים שקיבלו אותי לראשונה בארץ זרה 😘
**אני כבר נשברתי והחלטתי שאני כותבת בצורה מנומסת אבל אסרטיבית כי ככה בנחמדות אפשר להמשיך לנצח נצחים
אני: אני בטוחה שאין לך כוונות רעות ואני לא כועסת, אנחנו פשוט אנשים די שונים, שמחנו לעזור במה שיכולנו כשהגעת.
אנחנו פשוט מתעסקים בדברים שלנו כפי שהם ופחות מתאפשר להפגש, אולי בהזדמנות... היא: אולרייט! תעשו חיים!
אני: :)
**אני ממש מקווה שזה בסדר, אני כן מרגישה רע אבל לא הייתה שום דרך אחרת! היא לא מבינה רמזים ואחרי כל סיפור החד"כ את לא מבינה שאני כועסת ושאני רוצה שתעזבי אותי בשקט כבר!? הזוי...
טוב מקווה שבזה נגמר סופסוף
אז הייתה לי הרגשה לא נעימה כי אני לא אוהבת לעשות את הדברים האלו ולא טובה בפרידות, לא באמת הצלחתי אי פעם להפרד ממישהו
היום דיבר איתי חבר טוב מהחבורה הישנה בארץ, כתב שהם מתגעגעים ומתים לראות אותנו!
בהתחלה חשבתי שהוא כותב כי אשתו ילדה וכבר התחלתי לנשום עמוק אבל הסתבר שעוד יש לי כמה ימי חסד...
קשה לי עם הידיעות האלו אבל אני עובדת על עצמי, ממש מנסה לפרגן מהלב וזה מתחיל לאט לאט לעבוד אפילו...
היה נחמד לשמוע שאנחנו חסרים ובאמת אנחנו חלק אינטגרלי מהחבורה ואני זאת שעושה את כל האקשן
והפאדיחות חחחח אבל אני יכולה לראות איך זה חסר להם :)
| |
|
כינוי:
JRB
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
