חוקרים את החיים מעבר לים וגם... החלטנו להקים משפחה |
| 7/2017
כל שבוע עובר עלי כמו שנה... לא מצליחה להסביר את זה אפילו..
מחמישי שעבר עד שלישי לא נשמתי, ואיך יכולתי? לא היה לי שמץ קלוש של מושג מה בכלל קורה.
בשלישי בבוקר לפני התור לרופאה ובדרך אליה כל כך רעדו לי הרגליים שלא הייתי בטוחה שאצליח לזחול אליה,
הדרך התארכה ולמרות מזג האויר הקריר הרגשתי שאני לא יכולה להפסיק להזיע.
אני חושבת שבחיים לא חששתי כל כך ורציתי כל כך משהו בו זמנית...
הרופאה שלי לא הייתה אבל האחיות/מזכירות שם כבר מכירות אותי ואיך שאחת מהן הכינה את החדר והרגיעה אותי
בסיפורים על אחותה, נפתחו הנהרות ולא יכולתי להפסיק לבכות, כל הלחץ של השבוע שקדם לביקור יצא ממני בבכי.
כשהרופאה באה קצת נרגעתי, היא הייתה צעירה ממני אני חושבת וממש נחמדה.
בלי דיבורים מיותרים היא העלתה אותי על המיטה וישר אמרה לי: "איזה יופי הכל נראה טוב מאוד" :)
היא אמרה שהיא רואה שק, עובר ואפילו כבר דופק!!!
בקושי יכולתי להגיב מהלחץ, היא אמרה שהכל נראה בסדר גמור ואני הנחתי אותה לתת לי פרוגסטרון בגלל הדימום וההכתמות.
זה מצחיק שאני החלטתי לקחת על עצמי את תפקיד הרופאה כי הרגשתי שרק עם התמיכה התרופתית אני ארגיש לגמרי רגועה. היא אישרה שאני שבוע 6 ושהעוברצ'יק תואם את הזמן הזה, אמרה שלא רואה סיבה להכתמות אבל שאקח תרופה ליתר ביטחון ושאחזור עוד שבועיים לבדיקות "האמיתיות" ואם הכל תקין אז יפתחו לי תיק ויתחילו את התהליך.
מאוד קשה לי להעביר את ההקלה שחשתי באותו הרגע, כאילו עול כל העולם ירד ממני.
שלב מספר אחת- 
מבחינת התסמינים אני בעיקר ממש ממש עייפה, כל הזמן, בנוסף התחצ'קנתי ויש לי כאבי גב כשאני הולכת יותר מדי.
אבל אני ממש לא מתלוננת הכל טוב לי ואני הכי שמחה בחלקי בעולם! שימשיך ככה!
בסופה"ש אנחנו נוסעים לברלין לחדש את הויזה של M.
הייתי שם כבר פעמיים והחלטנו שנעשה טיול פחות מקומות תירותיים ויותר פנינות, מקווה שנמצא דברים מעניינים.
אני לא חובבת גדולה של ברלין האמת כי הכל מפוזר שם ומאוד תעשייתי ומנוכר לדעתי אבל אני מקווה שנמצא משהו שכן יתפוס אותנו.
M בחיפוש עבודה היסטרי כי אני יומיים רוצה לעזוב ויום להשאר..
לעזוב כי אני מתקשה לסמוך על הרפואה שלהם ויש לי המון פחדים בהקשר הזה
ולהשאר כי רגוע פה ואין את כל הלחץ משפחה חברים, מה גם שאנחנו לא מתכוונים לספר כלום לאף אחד אז במיוחד.
מצידי שיגלו אחרי הלידה ממש לא דחוף לי ולא מגרד לי לידע אף אחד..
התסריט האופטימלי הוא שהבוסית שלו תיתן לו לעבוד איזה חצי שנה מהארץ אבל לא ברור כמה תקציב יש לה..
חוץ מזה פה איכשהו הקיץ לא התחיל בכלל והפך למעין סתיו, קריר, גשום, לעיתים אפור וקודר.
זה מחרפן אותי לגמרי כי גם ככה אני עייפה ומזג האויר הזה גורם לי עוד יותר לרצות לישון והאפור
מעלה את מפלס החרדה.
לפעמים נדמה לי שאני בהריון כבר שנים...
| |
|
כינוי:
JRB
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
