| 5/2017
שלום תאילנד- חלק ב'
Koh Tao!
כדי להגיע לקו טאו היינו צריכים לנסוע בסירה חזרה לפוקט, שם החלטנו להשאר ללילה ולבקר שוב בשוק האוכל ובבוקר לטוס לצד השני.
קו טאו נמצאת בצד הדרום מזרחי של תאילנד וכדי להגיע אליה צריך לטוס לקוסמוי (או לנסוע אבל זה לוקח את כל היום) ומשם לקחת סירה לקו טאו.
ההגעה לשם מהרגע שקמנו ארכה משהו כמו 9 שעות, אז זה לא מעט זמן אבל אם היינו נוסעים באוטובוסים זה היה לוקח יותר. אני חושבת שלמי שיש זמן מוגבל עדיף להשאר בצד המזרחי כי גם העונה יותר ארוכה וגם יש יותר מקומות לבקר וככה חוסכים גם זמן וגם כסף על המעבר. לנו היה חודש אז לא התקמצנו על זמן במיוחד.
קו טאו פחות תוססת ותיירותית ולשם שווה להגיע למי שמעוניין להתעסק בעיקר בצלילה לדעתי. יש כמה חופים וזה אי די גדול אז כדאי לבדוק איפה אפשר לשחות כי למשל איפה שאנחנו היינו ב Sairee beach אי אפשר ממש לשחות וצריך לקחת את זה בחשבון.
אנחנו עצרנו ב Sairee cottage resort שהוא די יקר יחסית למקומות אחרים (את ההשוואה כדאי לעשות יחסית למקומות אחרים בתאילנד ולא יחסית לישראל או אירופה כי אז הכל נראה ממש זול ומבזבזים סתם מלא כסף). קיבלנו בונגלו ממש גדול ממש ליד החוף וליד מסעדה ובריכה.
היינו ממש בתוך כל העיר והאקשן וזה היה מעולה!
המסעדה של הריזורט ממש על החוף ככה שכמעט כל ערב ישבנו לראות את השקיעה המדהימה עם קוקטלים טעימים.
כשמטיילים בערב על החוף אפשר למצוא מגוון פעילויות, מוסיקה ואנשים ככה שאני מאמינה שכל אחד יכול למצוא את עצמו.
הדבר היחיד שלא הספקנו היה ללכת למועדון הליידי בויז ודי הצטערתי כי זה היה נשמע מעניין.
מצאנו לנו בר קוקטילים ממש טעים על החוף כאשר הישיבה היא על פופים גדולים וזה ממש כייף או בתוך המקום עצמו שגם מאוד נחמד.
אכלנו בכל מיני מסעדות יותר ופחות פנסי, במיוחד היה מדליק במסעדת ברקודה אבל גם מצאנו את הפיצה הכי טובה שאכלתי בחיי (בחיי!!!),
מקום של סנדויצ'ים מעולה וגם מקומות מקומיים מצוינים ומאוד זולים.
לגבי האוכל צריך לזכור שהם אוכלים נוראאא חריף וכדאי לבקש מהם לא להסחף אחרת, אש ותמרות עשן :)
אני פיתחתי אי סבילות לקשיו חחח לא יודעת מה קרה אבל אפילו הריח שלהם גמר אותי וזה דווקא חלק מאוד חשוב שם. האמת שנורא רציתי כל הזמן סלט כי האוכל די כבד אבל הסלט היחיד שיש להם זה סלט פפאיה (לא בשלה) שזה בגדול במין טעם קולורבי אבל הם שמים עליה הרבה לימון צ'ילי וקשיו וזה מאוד טעים, אילו רק יכולתי לאכול קשיו.
כמובן טופ יאם ופאד תאי זה חובה וגם עוף עם בזיליקום על אורז זה דבר מצוין. הדבר היחיד שאני לא ממליצה שם זה הבקר, על הפנים.
היה לנו נורא קשה עם הג'ט לג ומצאנו את עצמינו ערים רב הזמן או מתעוררים באיזה 5 בבוקר אבל כשחזרנו לגרמניה הכל הסתדר חחח
הכרנו גם מלא חברה, זה היופי שבלהצטרף למועדון צלילה ובאמת פה ושם היו אנשים סופר מעניינים וגילינו שזה לגיטימי לחלוטין אפילו בגילינו לטייל שנה שנתיים (I wish...)
גילינו גם שתאילנדים מאוד חייכנים (אם מחייכים אליהם) ונעימים, זה מאוד לא מנומס ולא רצוי להתווכח ולהגיע אתם לטונים לא נעימים כי זה מאוד לא מקובל הם מאוד רגועים ושקטים וככה גם כדאי להתנהג שם (מאוד אהבתי את זה).
המליצו לנו גם ללכת למסאז'ים, משהו שפעם ראשונה עשינו בקופיפי ומאוד נהננו (חוץ מזה שנשארו עלי סימנים כחולים אבל זה קל חחח.
היו כמה מקומות באי שממש אהבנו. משהו על מסאז', זה סופר זול סביבות 300 באט שזה משהו כמו 30 ש"ח לשעה
וזה יכול להיות מאוד נעים או מאוד מכאיב. תאי מסאז' הוא מכאיב ושווה רק למי שממש רוצה שיפרקו אותו.
השוס הגדול זה הפוט מסאז' שלמרות השם בסופו של דבר הן עוברות על כל הגוף וזה ממש נהדר והן מאוד שמות לב ומאוד נעימות (לפחות במקומות שאנחנו היינו בהם). מסאז' מאסט נוסף זה ה Coconut oil massage זה הדבר!
זה מסאז' של כל הגוף אבל לא כואב כמו התאי ומאוד מאוד נעים. מה שהן לא יודעות לרב לעשות זה מניקור פדיקור אז אפשר לוותר.
קראנו גם שעל כל מסאז' נהוג להשאיר 100 באט טיפ וככה השתדלנו לעשות אבל במקום הראשון שהיינו בחלק שבו הן אמורות לקבל תשלום הבנות נעלמו ורק מישהי אחרת לקחה את התשלום והטיפים וזה היה פישי ולא אהבנו את זה לכן אני אמליץ רק על מקום שנקרא Paradise massage זה נמצא אחרי ה Sairee cittage resort אם ממשיכים ללכת עם הדרך שבמקביל לחוף מצד ימין.
כולם על האי יעידו שזה מעולה! והן נורא חייכניות ונחמדות ועוד בסוף כש M הלך לבד פינקו אותו בתה ופירות ומאז הוא הלך לבד חחח
באי יש גם מסיבות בעיקר ב Fishbowl שזה מועדון של ילדים בני 18 כזה שאמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת, אז הלכנו.
היופי הוא שאמנם המועדון די גדול נדחסים לתוכו מיליון טינייג'רים מזיעים (עד מאוד) ועושים פוזות אחד על השני.
בגילי ומעמדי הבנתי שהגיע הזמן לעשות את מה שלא עשיתי מעולם, להפטר מהפוזה ולעשות מה שנעים לי ולאו דווקא לאחרים יצאתי מהמועדון, צעדתי למים, לקחתי את M איתי והתחלנו לרקוד כאילו אין מחר וכאילו אני לא על אנטיביוטיקה ואסור לי אלכוהול :)
היה כל כך כייף ומשחרר להיות קצת אחרת ואולי עמוק בפנים ידעתי שזה מאוד מרצה את M עדיין היה לי נעים והרגשתי שזה שלי ובשבילי.
בכלל לטיול הגענו די קלים יחסית לזה שמדובר בחודש כולה 10 ק"ג על כל אחד ויודעים מה?
יכולתי לקחת בקלות חצי. לא התאפרתי פעם אחת שזה דבר שלא קרה בהרבה שנים אחרונות ו M לא הפסיק להחמיא לי, גם חזיה לא לבשתי פעם אחת שזה גם עזר חחח ובכלל השתמשתי במינימום האפשרי והיה לי הכי פשוט וכייף בעולם. כך שהערב הזה בבגדים הכי פושטיים, בלי איפור, רגליים במים הרגשתי הכי מושכת, הכי מרוצה והכי חופשיה שיכולתי להיות, זה היה ניצחון קטן שמראה שהדבר הכי יפה שאני יכולה ללבוש הוא ביטחון וחיוך כל השאר מיותר.
איך שהגענו לאי M ישר סחב אותי למועדון הצלילה שבו עבד לפני 12 שנים Scuba shack ושם פגשנו בחור גרמני שהוא בעל המועדון החדש.
בעיקרון זרים לא יכולים להיות בעלים של מקומות שם אבל הבחור הזה נשוי לתאילנדית ויש להם ילדה משותפת (האמת שיש המון זוגות מעורבים שם, גם את המקום של הסנדויצ'ים מחזיק אנגלי עם בת תאילנדית שכשישבנו שם צרחה תשובות באנגלית למסך בעודה יושבת באוזניות ואנחנו מתפקעים מצחוק).
M סיפר לסטפן את סיפור חייו והסתבר שהמועדון ההוא כבר לא קיים אבל החברה שקנו אותו השאירו את השם וקיבלנו אחלה מחיר, כבר יום למחרת התחלתי את ה- Open water course שזה הכוכב הראשון בעברית.
את הקורס עשו איתי עוד 2 בנות גרמניות ממש חמודות.
המדריך שוב היה קצר ומהיר אבל הסתבר שבהדרכה עצמה הוא ממש תותח ויודע ומבין ואפילו קצת התחיל איתי מה שנורא החמיא לי :)
בשיעור הראשון נסענו לאחת מנק' הצלילה היותר רדודות, קפצנו מהסירה ושחינו לעבר החוף איפה שאפשר לעמוד, לא לשכוח שאני 155 לכן המדריך היה כל פעם צריך לחפש מקום רדוד יותר עבורי והיה ממש פיסית ממקם אותי שם, בהתחלה זה היה חמוד אבל איכשהו בהמשך הוא קצת התהפך עלי, בגדול לא היה איכפת לי כל עוד הוא עושה את העבודה :)
אז ביום הראשון למדנו חצי יום תיאוריה ואז ירדנו למים, היינו צריכות לשחות מסביב לסירה וזה היה סה"כ קל חוץ מזה שאחת הבנות ממש גבוהה ואתלטית אז היא הייתה מהירה והיה קשה לעמוד בקצב שלה.
אחר כך היינו צריכים לתרגל נשימה מתחת למים שזה היה ממש קשה עבורי בהתחלה והגשתי כל הזמן שאני לא מקבלת מספיק חמצן ושאני עומדת להחנק. אחר כך תרגלנו הוצאת חמצן והורדת מסיכה וכל הדברים הבסיסיים, כל הזמן הזה שחו סביבנו דגים מדהימים אז היה
מצב רוח טוב ומאוד כייף.
ביום השני שוב היה חצי יום תיאוריה ואז צלילה, הפעם במקום יותר עמוק עם עוד קצת תרגילים.
כבר הרגשתי יותר בשליטה והצלחתי לעקוב אחר המדריך ולהשאר בגובה שלו, לא לעלות מהר מדי ולהצמד לקב' וכל שאר הדברים.
מה שכן, משום מה כשהיינו צריכים לבצע שוב את תרגיל הורדת המסיכה כמו ביום האתמול ואז ביצעתי בלי בעיה והיום...
כשעשיתי את זה פתאום חטפתי בלקאאוט מטורף, נכנסו לי מים לפה וחשבתי שגם לאף, פאניקה, אנחנו כבר בעומק ולא ברדודים הרגשתי שאני עוד שנייה עולה למעלה בטיל שזה מאוד מסוכן והמדריך פיסית מחזיק אותי שלא אעשה את זה...
מפה לשם לא ברור איך בחלקיק שניה התאפסתי ולחצתי על כפתור ניקוי החמצן ככה שכבר לא היו לי מים בפה והצלחתי לסיים את התרגיל.
האמת שקצת התביישתי בעצמי שככה פתאום זייפתי כי כבר עשיתי את זה קודם אבל M אמר לי שזה דווקא טוב שהיה לי מדריך אחר ולא הוא למשל כי כיוון שהתביישתי המשכתי ולא פרשתי על משהו כזה...
המדריך התברר כדי אנטיפת ואם בהתחלה הוא היה ממש חמוד ופלרטטן הוא לגמרי התהפך ובכלל לא דיבר איתנו בהפסקות...
לא הכי שרותי אבל כל עוד הוא עושה את העבודה החלק הזה פחות מעניין אותי.
ביום השלישי והאחרון היינו אמורות לעשות 2 צלילות עם תרגילים וזה עבר גם בהצלחה מרובה, הפעם עשיתי את תרגיל המסיכה וזה היה כבר יותר טוב ככה קיבלתי את הכוכב הראשון שלי :)
לאחר מכן M ממש רצה שנעשה יחד צלילות FUN אבל הקטע שאחרי הקורס אני יכולה לצלול רק ל 18 מטר אבל איכשהו שוכנעתי לעשות את הקורס המתקדם (הכוכב השני) שכולל ירידה ל 30 מטר, עוד 3 צלילות סתם דברים לא מלחיצים ו... צלילת לילה.
בחלק הקורס הראשון המדריך לקח אותי דרך ערובה לעומק, הייתי בטוחה שאני אמות מקלסטרופוביה אבל זה התגלה
כמחזה ממש מדהים כי הערובה גדולה ויש מתוכה חורים שבהם רואים את הים, זו אחת הפעמים שממש הצטערתי שאין עלי מצלמה. יום למחרת עשינו 2 צלילות לימודיות אחת שכוללת איזונים ואחת של ניווט שממנה פחדתי כי אני לא ממש טובה עם מצפן. בסוף הבנתי את המטריקס והמדריכה שלי שכחה מהניווט שלי בשנייה שראתה צב ענקי והתחלנו לשחות אחריו בהתרגשות!
יום למחרת עשינו FUN DIVE עם M, היה מאוד נחמד חוץ מזה שהתקררתי מהמזגן ועבור מי שצולל אין דבר גרוע
מהתקררות כיוון שאם יש נזלת או שמשהו בפנים מתנפח אי אפשר לפמפם מה שאומר שאו שקורעים את האזניים כי המעבר בהם נהיה צר יותר עקב הדלקת או שאי אפשר לרדת. הייתי ממש בלחץ שלא אצליח לרדת כי ביום האתמול כבר היה לי קשה ועיכבתי את כל הקבוצה כי לא הצלחתי לפמפם טוב מספיק.
עכשיו זה אפילו לא קורס אלא קב' של חברה שבאו להנות ואני חייבת לרדת והאוזניים מסרבות להפתח.
אם יורדים בלי שהאזניים נפתחות הלחץ גדל וזה כאבים ואפשר לקרוע את עור התוף...
M אמר לי לא להלחץ ולא לעקוב אחר המדריך אלא להשאר בגובה שלו כך שכל הקב' ירדה לאיזה 18 מטר ואנחנו נשארנו יחסית גבוה כך שיכולתי כל כמה זמן למסות לפמפם ולנסות לרדת קצת. בשלב מסוים כבר הצלחתי לפתוח את האזניים וירדנו (אין על העקשנות שלי).
ראינו קב' דגים ענקיות ואפילו Boxfish ובאמת הכל מהכל... ואז או אז...
הופיע כריש לויתן בכבודו ובעצמו!
הרגע שכולם חיכו לו, הוא היה בגודל 5 מטר בערך ושחה באלגנטיות ואיטיות מלווה בפמלית דגים שמקיפה ונעה אתו.
ואו... זה פשוט רגע עוצר נשימה, אין פחד הוא לא יכול להזיק אבל הוא פשוט מרהיב.
כשהוא עובר מעליך זה נראה כאילו יש סירה ששטה מעל וכשלידך כל הגוף באדרנלין זה פשוט מדהים!
צלילת לילה- עכשיו למי שמכיר אותי להתחיל בכלל את כל הדבר הזה היה אתגר ענקי בשבילי אז עכשיו גם להיכנס לים בלילה???
מיותר לציין שלא ישנתי לפני כל צלילה בערך אבל המוטיב החוזר היה שאחרי שהייתי עושה את זה הייתי בהיי מטורף
והכי מבסוטית בעולם על עצמי כי עשיתי את כל מה שאמרתי שלעולם לא אעשה.
לצלילת הלילה יצאנו כשעוד היה אור והגענו כשהתחיל להחשיך.
קיבלנו פנסים ומדריך מעולה, המים ממש חמים אז זה איכשהו פחות מפחיד וירדנו.
הכי חשוב בפחד לא לפחד, כשאיכשהו זורמים למצב בלי לעכל אותו הוא איכשהו עובר ואפילו נהנים.
חזרתי על זה שיש אנשים לידי, שחם לי ונעים לי, שאני מרגישה בטוחה, שאני יודעת מה אני עושה, שאני מרגישה טוב במים, האזניים פתוחות, אני נושמת טוב, אני בשליטה מלאה, והכל היה בסדר גמור למעשה.
הייתה צלילה מעולה ממש, הכל הלך לפי התכנית והיה ממש כיף, M היה גאה בי בטירוף וככה סיימתי בהצלחה רבה את הכוכב השני!
יום לאחר סיום הקורס כבר היינו בדרכנו לחוף אחר באי שחברים המליצו לנו עליו Tanote bey
מקום ממש חמוד שבו קיבלנו בונגלו נחמד מאוד בריזורט על הים Montalay resort
המקום ממש מקסים, יש שם חוף שמיועד לשחיה ושנירקול, כמה ריזורטים וזהו!
בגלל הםול מון גם לא היו הרבה אנשים לפעמים ממש היינו כמעט לבד.
אני מודה מכל הלב על ההמלצה לנסוע לשם כי זה היה השנירקול הכי יפה שעשיתי בחיי.
המים היו צלולים והראות הייתה כמו באקווריום, כמעט מהשנייה שנכנסים למים יש אלמוגים לכן ישר צריך לעבור למצב שחיה ולא לגעת בהם אחרת אפשר ממש בקלות להרוג אותם, לכן M מאוד כעס כשראה אנשים נעמדים כי היה ברור שאפשר לעמוד שם רק על האלמוגים
או איפשהו ממש רדוד.
ואו איזה עולם נגלה לעיניינו, ראיתם את הסרט "בת הים הקטנה" של דיסני?
אז נראה לי שצלמו את זה שם!
מהשנייה שנכנסים באים דגים בכל הצבעים האפשריים באמת הכל מהכל ושוחים איתך הם לא מפחדים בכלל.
דגים בצבעי ניאון, סתם בכל הצבעים ובאמת הכל מהכל זה כללל כך יפה שאי אפשר לצאת מהמים שגם הם 30 מעלות ותענוג צרוף לשחות.
שוניות האלמוגים גם הן לא מאכזבות ואפשר לראות ממש את כל החיים שעליהן ולידן, ראינו גם צב ענק, דגים בגודל 2 מטר ממש מקרוב טריגון (חתול ים) ומה לא...
אני יכולה לתאר פה עד מחרותיים כמה זה מדהים, יפה, מרגיע, מרתק אבל צריך להכנס למים כדי להבין.
האוכל הכי נחמד בחוף הזה היה ב Family resort היה זול וטעים אבל השוס האמיתי היה ה Lai beach bar.
קודם כל הם על החוף ויש להם בית עץ ענקי או שולחנות בחוץ כאשר שולחן אחד הוא במה עם מין פופים שטוחים שאפשר לשכב עליהם.
בפעם הראשונה שבאנו לשם הם צעקו לנו שיש ברביקיו כי הדייג תפס דגים
אז התחלנו את הערב משייק אוריאו קפה מעולה! והמשכנו עם מעדן הכי טעים שאכלנו בתאילנד שזה היה BBQ של RED SNAPPER. ואוווווו כל כך טעים! והם עוד הביאו לנו עם זה רוטב עם ליים ולימונית בקיצור מדהים!
נורא מצחיק היה שהבנות התאילנדיות שעובדות שם קודם כל הן היו סופר חייכניות וממש נחמדות והן שרו כל הערב.
כשירדנו למטה אמרנו שהן שרו מאוד יפה והן נורא הובכו ואמרו שהן שרו לגשם :)
כשיצאנו החוצה הייתה עלטה ורק ירח ענקי נתלה בשמיים.
הייתה בריזה חמימה ומלטפת והמון כוכבים, הערב הכי רומנטי שיש, התחלנו ללכת על החוף והתיישבנו בכיסאות נוח שהיו פזורים עליו.
כל אחד בשקט שלו סופג את האויר, היחד המלא והקסום, מין משהו חד פעמי, חויה חוץ גופית שכזאת משהו לא מהעולם הזה. אני עדיין יכולה לשחזר את ההרגשה ואת הקדושה של הרגע הזה, זה היה כל כך יפה ושליו שאני מתרגשת אפילו עכשיו. היה בערב הזה את כל המרכיבים הוא היה מושלם ונדיר, היינו לבד על החוף, רק אנחנו הירח והשקט ואפילו לא היה חשק לדבר כדי לא להרוס את השלמות הזאת.
כשחזרנו לחדר התחיל מבול שכבר ראינו אותו מגיע וזה היה אחד הלילות היותר יפים בחיים שלנו.
יום למחרת היה היום האחרון וגם אותו בילינו בשנירקול, עברנו ממש את כל המקומות ושחינו מלא, בערב שוב הלכנו ל LAI כדי לגלות את המקום עם הפופים פנוי ומחכה רק לנו.
גילינו כבר שירח בחלק הזה של האי זה דבר נדיר שלא רואים כל יום אבל היום הזה היה גם מאוד מיוחד,
נשכבנו על הפופים והסתכלנו על השמיים זרועי הכוכבים, פתאום ברגע מושלם ראינו כוכב נופל, זה היה כמו איזה רגע מסרט. אני באמת מרגישה שהיינו באיזשהו סרט לא אמיתי אבל ממש היינו שם, זה גם היה ערב מושלם, קשקשנו על החיים,עלינו, על ההמשך, על תקוות על חלומות, על נוסטלגיה, על רצונות, נפתחנו, תיארנו, החזקנו ידיים, גם זה היה ערב נדיר.
ואת הביקור הזה אני רוצה לחתום בתמונות:
Sairee beach
כלב עם משקפיים, ממש התקרבתי כדי להסתכל זה אמיתי לגמרי לא ציור
מוקדם בבוקר, כשהשמש עולה בדרך לצלילה
כריש לויתן שראינו בצלילה (אמנם לא אנחנו צילמנו אבל מראה מדהים!!!)
Tanote bey
בפרק הבא: בנקוק!
| |
שלום תאילנד :)
המחשבה על הטיול התרוצצה לנו במוח לא מעט פעמים ולמרות שבהתחלה חשבנו על מקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה ותכננו לעשות את זה לפני שעזבנו לגרמניה, זה לא התאפשר בגלל המלחמה והמילואים של M שבמקום לטייל חודש ישב חודש בטנק על הגבול, אבל הוא חזר בריא ושלם ואני לא מתלוננת.
אז בערך באוקטובר הוחלט סופית, תאילנד!
המירוץ לילד הופסק לטובת הנסיעה והתחילו התכנונים...
לאט לאט הגיע יום הזמנת הכרטיסים שיצאו לנו ממש זול 470 יורו לאדם וגם די מהר 13-14 שעות נסיעה לכיוון כולל המעבר. טסנו עם KLM דרך אמסטרדם והייתה טיסה כיפית ומפנקת ואמנם טסנו בלילה ולא הצלחנו לישון זה לא גרע מההתרגשות.
בבנקוק שאליה הגענו לבושים בפליסים כי בגרמניה היה ממש קר כשיצאנו ואגב גם במטוס נאלצנו מהר להתפשט כי היה אפילו בנמל איזה 35 מעלות חום + 100% לחות (וזה ליווה אותנו כל הטיול) ואני הרגשתי שאני עוד שנייה מאבדת הכרה אם לא אחליף לטישרט אבל טוב שהשארתי את הפליס קרוב כי היה בכל מקום מזגן והיה די קר במעברים.
אחרי עוד טיסה הגענו לפוקט ושם חיכינו איזו שעה לצ'קן באס :) ולבסוףףף הגענו למלון!!!
מצאנו מלון מאוד נחמד במקום מרכזי בעיר (היינו צריכים רק ללילה אחד לכן לא חיפשנו משהו פנסי ליד הים).
את כל המלונות הזמנו דרך agoda.com אתר מאוד נוח והמחירים סבבה.
המלון הראשון נקרא: Tee Pak Dee Resident והוא ממוקם ממש ליד השוק Phuket Indy night market.
ממש שווה לבקר בשוק כי האוכל שם היה פשוט מצוין ויש הכל מהכל, אני עפתי על הצ'יקן סאלאט.
יום למחרת ואחרי שכמעט רימו אותנו ממש במחיר (תאילנדים ממש כל הזמן מנסים ואם עולים עליהם הם מתנצלים אז תמיד שווה לבדוק).
נסענו ב fary לKoh phi phi והשתקענו ב Vikings resort המעולה!
זה מקום ממש מגניב באמצע הג'ונגל (צריך לקחת את זה בחשבון כי יש מלאאא חיות וחרקים מכל הסוגים).
קיבלנו בונגלו מקסים ומה שקנה את M היה הערסל שהיה לנו במרפסת שיוצאת לים.
אמנם הבונגלו היה קטן אבל היה בו מזגן ומיני בר נחמד והם סיפקו כל יום בקבוקי מים קטנים.
חשוב להצטייד בחומר נגד יתושים וחרקים למרות שהיה לנו אפיריון מסביב למיטה.
זה בדיוק היה יום ההולדת שלי ונפגשנו עם זוג חברים שנשארו כדי לבלות אתנו יום אחד.
אכלנו במסעדה מאוד תירותית ב"עיר" שבאי (אנחנו היינו בריזורט טיפה מרוחק מהמרכז ויש את האיזור הממש מרכזי והעמוס תיירים) והלכנו לבר עם fire show שהיה פשוט מעולה (Carlito's bar)!
יום למחרת החברה עזבו ואנחנו התפננו לגלות את האי!
ארוחת הבוקר הייתה די בסיסית אבל לא היה לנו איכפת כי גילינו את השייקים! בגדול זה פשוט פרי בבלנדר עם קרח
אבל בריזורט שלנו היה שייק ליצ'י למות!!!
הנוף והים בקופיפי פשוט מדהימים, בכלל קופיפי שוכנת בדרום מערב תאילנד וכשהגענו זה היה די סוף העונה ותחילת הגשמים.
לידינו היה את חוף Long beach ששם יש את החוף הכי נחמד ולשם הלכנו כל הזמן כדי לשחות.
יש פעמים ביום גאות ושפל ככה שצריך לקחת את זה בחשבון כמובן כי כשיש שפל הים יכול ללכת אחורה עד החצי.
כשיש גאות לעומת זאת כל הדגים היפים יוצאים וזה שנירקול נהדר!
אני הייתי במצב הנפשי הרגיל שלי עד השנייה ששמתי את המסיכה והכנסתי את הראש למים.
באותו הרגע הכל בי נרגע, נכנסתי לתוך אקווריום ענקי וגיליתי עוד עולם שלא ידעתי על קיומו וקיומי השתנה ללא היכר.
יום למחרת כבר אצנו רצנו לחוף שוב ו M הציע שנשחה לראות כרישים.
כיוון שבד"כ נוסעים לשם עם סירה לתומי הצעתי זאת אבל M היה נחוש שנשחה לבד וזה באמת לא רחוק, הבעיה שיש שם מלא סירות טאקסי בואוט אבל זה לא הפריע ל M ושחינו.
פתאום צבעים חדשים ושוניות אלמוגים ענקיות וצבעוניות נגלו לעיניינו ופתאום הבנתי את מה ש M
כתב וזה התנגן לי בראש:
צלילה עמוקה:
בואי נצא על הבוקר
ואני לך אציג
אהבה ישנה
שקשה להשיג
רק תבואי איתי
כי אני כבר מכיר
ת'שתיקה המוסתרת
מאחורי קיר...
כי השמש זורחת איתך יד ביד
זהו יום השונה ביותר בחיים
כי היום את נראית לי נפלא במיוחד
צוללים, מרחפים, צוללים
זהו שקט קדמון
שאותו מכירים
מלאכים לבנים
מלכים עשירים
תמצאי שם חיים
שעלינו שולטים
כבר מאז ימי קדם
תחילת השנים
כי השמש זורחת איתך יד ביד
זהו יום השונה ביותר בחיים
כי היום את נראית לי נפלא במיוחד
צוללים, מרחפים, צוללים
לא צריך לפחד
זהו גובה עמוק
אם גורל הוא למות
אז נמות מהצחוק
זה זמננו להיות
אחרי הקירות
ולחיות, ולחיות, ולחיות
כי השמש זורחת איתך יד ביד
זהו יום השונה ביותר בחיים
כי היום את נראית לי נפלא במיוחד
צוללים, מרחפים, צוללים
אז נכנסנו ושחינו רחוק רחוק, ופתאום... ראיתי כרישים!
אלו היו כרישים שנחשבים קטנים "רק" 2 מטר לא כמו שמדמיינים אחרי סרט מלתעות או משהו כזה, הם שוחים ממש על הקרקעית מי שלמעלה לא ממש מעניין אותם. היו שם 3-5 כרישים שוחים להם בכייף, אני התחלתי לשקשק.
עליתי על הגב של M ושחינו עוד קצת לכיוון השונית אבל בשלב מסוים החלטתי שמספיק ודי גם ככה אין נפש חיה סביבנו וחזרנו.
הרגשתי ממש גיבורה :)
יום למחרת החלטנו שנבדוק את אפשרות הצלילה, בעיקר בגלל זה בחרנו בתאילנד, M חי בהונדורס איזה 3 שנים
והדריך שם צלילה ואז עבר לעוד 8 חודשים להדריך בתאילנד.
נכנסנו לאחד מהמועדונים ומצא חן בעינינו אז החלטנו לנסות שם.
אני עם צלילת היכרות וM צלילת כייף.
M שאל אותי אם אני בטוחה, אמרתי לו שברור שלא, הרי פחדתי מזה 10 שנים אז זה לא שפתאום הכל עבר אבל אני מוכנה לנסות.
יום למחרת בגשם טרופי מטורף הגענו למועדון והסתבר שבצלילת ההיכרות זו אני ועוד שתי בנות חמודות יותר צעירות.
קיבלנו מדריך איטלקי מאוד מהיר עם התקררות מה שגרם לו להיות קצת גרמפי וקצר.
אנחנו היינו כמובן פעורות לחלוטין והוא העלה אותנו לסירה עם כל "הבוגרים" ונתן הסבר ופתיחה מהירים.
בגדול מה שצריך לדעת זה לפמפם והמון ועושים 3 תרגילים במים ואז יורדים למעמקים חוזרים, נחים ואוכלים ושוב צוללים.
ואו.... פשוט זה לא היה, הסירה נעצרת באמצע הים, הילדים הגדולים הולכים לצלול ואנחנו אחרי הסבר ואחרי שהלבישו אותנו קופצות למים וממשיכות להיות בהלם טוטאלי.
המדריך עושה עם כל אחת מאתנו את התרגילים וצוללים.
האזניים שלי עומדות להתפוצץ לא משנה כמה אני מפמפמת זה לא ממש עוזר, כאביייםםםם! אני מסמנת למדריך שגורם לכולנו לרדת לאט יותר אבל הנזק כבר נעשה. איכשהו אני מצליחה להתגבר ואנחנו מבצעים את התרגילים, מנסות איכשהו לנשום למרות שזה מפחיד ומלחיץ
והוא לוקח אותנו למקומות. אנחנו בעיקר מנסות לעשות את מה שהוא אומר להשמע להוראות ובדרך לא ממש רואות דברים. לבסוף עולים וכמובן שבניגוד לכל ההוראות אנחנו צפות במהירות רבה מדי והוא עם כאבי תופת גם עולה וצועק עלינו שגמרנו לו את האזניים.
אנחנו בעיקר מרגישות אפסות ואני לא יכולה להגיד שנהנתי כלל..
M מסביר לי קצת ומרגיע אותי ואנחנו יוצאות לעוד צלילה, התנאים נהיים גרועים, יש גשם חזק מעל המיים וגלים מתחת אנחנו לא ממש מצליחים לראות יותר מדי דברים ואיכשהו כל זה הולך די עקום.
M בעיקר גאה בי שצלחתי את זה ואני בעיקר סובלת כי הרגו לי את האזניים.
***ספויילר, באי הבא כן הלכתי ועשיתי קורס וזה היה פשוט נהדר!
ביום אחר החלטנו ללכת לבדוק את ה view point שאמור להיות די קרוב, יצאנו בשעות היותר מאוחרות כדי לא להשרף
וזה היה ממש חכם. הלכנו והלכנו ואין לזה סוף אנחנו עוברים כפרים תאילנדים ובניות ויער וחיות ואין!
יש שלטים אבל לא רואין את הסוף!!!
לבסוף הגענו והסתבר שאם מגיעים לשם מהעיר זה איזה 7 ד' הליכה חחחחח
הייתה לנו אבל חוויה בהחלט משעשעת הדרך לשם!
לאחר מכן קינחנו בהליכה לחוף הרחוק יותר ששם היו כל המסיבות של הילדים, זה היה גם די נחמד :)
מצאנו מסעדה פצפונת מדהימה של איזו מאמא שמבשלת שם שהיא פשוט מאסט ואם היינו יודעים עליה קודם היינו אוכלים רק שם!
לסיכום זה אי נהדר! קצת מתויר מדי אבל באמת מקום מדהים עם נופים מרהיבים וים משגע!
לקחנו גם מין טיול בסירה שהיה קצת מטומטם אבל שמחה שנסענו כי באמת לקחו אותנו למקומות מעניינים כמו אי הקופים ובאופן כללי זה היה נחמד.
ועכשיו תמונות:
החוף המדהים:
אי הקופים (הם נמצאים שם בחופש מלא)
הנוף מהערסל שלנו
סערה מתקרבת
מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני :)
נפתחו שערי שמיים
הנמל של האי
View point
שפל
בפרק הבא: Koh tao!
| |
חזרנו וזה...
שלום שלום!!!!
טוב אמנם חזרנו כבר לנו 8 ימים אבל לא יכולתי להביא את עצמי להתיישב לכתוב.
כל פעם היה נראה לי שצריך לסדר משהו, לארגן, להפגש ועוד מיליון שטויות.
אז מה אני יכולה לספר, ואו! פשוט ואו! הטיול (by far away כפי שאומר שאולי) הכי טוב שהיה לי בחיים!
אני חושבת שאני אפרק את הפוסטים לכמה כדי שאוכל לספר על החוויה שלנו אחרת הכל לא יכנס.
למרות שחזרנו לגשם יום למחרת ומאז יש מזג אויר פשוט נפלא פה 23-28 מעלות ושמש, אפילו הספקתי להשרף
כי לא יכולתי להאמין שהקיץ הגיע גם לכאן.
חזרנו לרוץ מאז שהגענו והכל נראה נחמד ומבטיח.
הבוסית הנוראית של M סיימה סופית לאשר את המאמר שלו והוא צריך להתפרסם בכל יום עכשיו ויש לו עוד 2 שאולי
היא תועיל בטובה לבדוק אבל לא הייתי סומכת על זה האמת...
מעבר לזה כבר הספקתי להתייבש ולחטוף זפטת שמש, כנראה אתמול בריצה ואז כנראה לא שתיתי מספיק
ועוד נסעתי לקנות מתנה לעוד חברה שילדה ובערב כשיצאנו למסיבה הייתי גמורה עם מיגרנה ושחור בעיניים.
היום קמתי לאותו המצב ובסוף רק אחרי כדור אני מרגישה שאני מתחילה לחזור לעצמי אבל הציפורים מצייצות ויש שמש וכל המרפסת שלנו פורחת אז לא איכפת לי!
אז תאילנד...
| |
|
כינוי:
JRB
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
