Know you free, you are free indeed
|
| 12/2012
I stayed here
נשארתי כאן. לבד.
מחכה ומחכה. אתה יודע, אין לי את כל החיים לחכות לך
רואה אותך צוחק עם אנשים אחרים
מסתכלת עליך במבטים גנובים, רק כדי לראות שאתה בסדר
שמחה ועצובה. אני שם איתך
אבל לא בדיוק לידך.
מסתכלת עליך מהצד. מוודאת שהכל איתך בסדר
אני לא יודעת לבטא את האכזבה שלי
אין לי ממש ממה להיות מאוכזבת, חוץ מעצמי
אולי הרגש הזה, האהבה הזאת גדולה עלי
אני לא יודעת כמה זמן עלי להמשיך לחכו
מרגישה אבודה. בעיקר..מבולבלת
מתי הוא יבוא? אני מרגישה כאילו אני עומדת באמצע הרחוב, בגשם, מחכה שתבוא עם מטרייה לאסוף אותי
לא משנה לאן, העיקר שתבוא ונהיה ביחד תחת אותה מטרייה
אבל כל זה רק בראש שלי
הכל חוץ מהתחושה
חבל שהיא קיימת בתוכי
אני ממשיכה לחכות
הבגדים שלי נרטבו לגמרי, השער, הפנים
כמו סינדרלה שהנסיך לא נתן לה את נעל הזכוכית
והיא לא הייתה מאושרת כל החיים,
ולא היה ארמון גדול
בעצם, היה ארמון ענק
אבל כ"כ ריק. כי אין נסיך
שכחו אותו. סינדרלה נשארה לבד לבכות את הפסדיה
בעצם, הוא שכח אותה
הרי, הוא נכלל בסיפור, באגדה הזאת שנתנה לי כ"כ הרבה ציפיות ופנטזיות
אבל הוא לא בא. סינדרלה מסכנה
במקרה שלי, אין ארמון
יש חומה. חומה גבוהה, שקשה לראות מהצד השני מי נמצא
אבל אני יודעת מי נמצא מעברה. אתה
אני מנסה לטפס על החומה, אבל אני לא מצליחה
אני יכולה להביט בך שעות דרך הסדק הקטן,
אבל עדיין תשאר חומה ענקית שתפריד בנינו
אני לא יודעת איך הסיפור הזה יסתיים
| |
|
כינוי:
whit wich
בבלוג זה
בכל הבלוגים
