לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Know you free, you are free indeed

Avatarכינוי:  whit wich

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2013

מכאיבה לעצמי


מתגעגעת אליך. מחכה שתבוא.
זאת לא אשמתך שאני נפגעת. זאת גם אשמתי.
אני מכאיבה לעצמי. אני באה אליך, כי הגעגועים משתלטים עליי, כי למרות הכל עוד בוערת בי התקווה שאולי, רק אולי, יש סיכוי קטן שאתה מרגיש אליי משהו.
חבל שזאת רק אשליה עצמית שלי.
אני מגוחכת. רודפת אחריך כמו עיוורת.
לא מצליחה לעכל את זה שלדעתך אני כלום, אני חסרת משמעות.
קשה לי לשכוח איך נפתחת אליי. זה מרגש אותי להיזכר בזה.
מטומטמת, שוב אני מכאיבה לעצמי. נזכרת בדברים שמדרבנים אותי לרדוף אחריו, ואז נפגעת. שוב.
רודפת אחריך. מנסה לשכוח, להבליג. זה לא קל.
כמו שכתבתי במשפט "מַים רַבִים לֹא יכבוּ את האַהבה, ונהרוֹת לֹא ישטפוּה". אבל למה אני לא מצליחה לשכוח?
אהבה היא רגש קשה, וכואב. יש לה שני צדדים.
אז מתי הצד הטוב יגיע אליי באהבה? מתי אראה את האור שבה ואת הטוב שבה?
רוצה לחוש נאהבת. לא רוצה לסבול יותר.
נכתב על ידי whit wich , 16/1/2013 21:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



939
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לwhit wich אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על whit wich ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)